אברבנאל על עמוס ז:ה

והנביא מפחדו שימותו כולם התפלל ואמר חדל נא רוצה לומר הסר מעליו את המות הזה כי יעקב קטון הוא וכמעט יכרת זרעו מן הארץ ומי יקום כנגד אויביו, (ו) וזכר הנביא שגם על זאת נחם ה' שלא תהיה כלייה עם היות שזכר יצא הקצף מלפניו החל הנגף.

ואחר שזכר ענין הדבר, זכר ענין חרב האויבים שהיא המכה השלשה האחרונה שהיה הקדוש ברוך הוא מכה בהם בגליות חלקיות שעשה פול מלך אשור בשבטים אשר עבר לירדן ותגלת פלאסר בארצה זבולון וארצה נפתלי, ועל זה אמר (ז) כה הראני ה' והנה ה' נצב על חומת אנך רוצה לומר שהיה הש"י על חומה מסודרת במדה במשקל ובמשורה, ואנך הוא משקולת הבנין שעושין מבדיל או מעופרת ולכן אמר ובידו אנך רוצה לומר שהיתה בידו משקולת המשפט לשופטם על פי מעשיהם, והנה זכר החומה אם לרמוז שישים חומה בינו לבינם שלא יראם עוד כדברי הראב"ע, ואם לפי שהשם יתברך הוא חומת עמו ומשגבה וכמו שאמר ואני אהיה לה נאם השם חומת אש סביב (הושע ה, ז), והיה כוונת המראה שעם היותו יתברך חומה להם הנה יהיה חומת אנך כפי המשפט לתת להם כדרכם וכעלילותם.