אברבנאל על עמוס ז:ג

ואז נחם ה' על זאת ואמר לא תהיה ואין הכוונה שלא תהיה ולא תבא הרעב כי אם שלא תהיה הכליה בהם באמצעות הרעב, כי הנה הנביא לא התפלל כי אם אחרי הפסד רוב התבואה שלא תאבד לגמרי כמו שאמר והיה אם כלה לאכול, ולפי זה אין בזה סתירה למ"ש למעלה בענין ההתראות כי שם אמר שהכה אותם ברעב לא שכלה אותם בו וכאן אמר שהתפלל שלא יבאו לידי כלייה ברעב.

ואחרי שזכר המראה הראשונה שראה בענין הרעב (ד) זכר עוד מראה שנית שראה בענין הדבר ועל זה אמר כה הראני ה' אלקים והנה קורא לריב באש ה' ואין הכוונה כמו שפירשו המפרשים שאמר זה על חום השמש המונע המטר ומיבש הצמחים, אבל הוא באמת לענין הדבר כי ענינו אש שורף וכמו שאמר ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה (במדבר יא, א) וראה הנביא שהמגפה ההיא כפי כעס השם תהיה עצומה עד בלי השאיר להם שריד וכמ"ש ותאכל עד תהום רבה שהיתה עתידה לאכול כל הלחות שבעולם, וגם שהחל הנגף בעם והמית רבים מהם ועל זה אמר ואכלה את החלק, ואין פירושו על חלקת השדה שתאכלהו אש השמש כמו שפירשוהו כי אם על שארית יוסף ועל בניהם ובנותיהם מלשון עתה יאכלם חדש את חלקיהם וכאלו אמר שכבר אכלה המגפה חלק רב מישראל ומבניהם.