אברבנאל על עמוס ז:יז

ולפי שהיו לעמוס בנבואתו ארבע תכליות. הראשון להרחיק זנות הע"ז מישראל שהיא זמה והוא עון פלילי, השני להציל את ישראל מחרב האויבים, השלישי להציל את ארצם שלא ימשלו בה אויביהם, הרביעי להצילם מהגלות העתיד לבא עליהם שכל הדברים והרעות האלה היו מעותדות לבוא עליהם על פשעיהם, לכן אמר הנביא לאמציה מאחר שטוב בעיניך שבית ישראל שהיא כלת הש"י מקודשת אליו תזנה בפרסום בע"ז לכן יהיה עונשך מדה כנגד מדה שאשתך בעיר תזנה ר"ל אינני אומר כשתלך בגולה בידי אויבים כי כל שבויה בחזקת זונה היא אלא בעיר אשר אתה יושב בה תזנה תחתך, ואם טוב בעיניך שבני ישראל יפלו בחרב אויביהם ואדמתם יחלקו האויבים ביניהם והם ילכו בגלות כל זה באמת גזור עליהם אם לא ישובו בתשובה הנה אתה המונע אותה מהם תענש מדה כנגד מדה שבניך ובנותיך בחרב יפולו ואדמתך בחבל תחולק שיחלקוה ביניהם הגוים שיביא מלך אשור להושיב ערי שומרון ואתה תלך בגלות ועל אדמה טמאה תמות, כי כיון שהסיבות את לבם אחורנית ותביאם לכל העונשים האלה גם אתה תענש בכל עונשיהם. ולפי שאמציה בדה מלבו שאמר הנביא וישראל גלה יגלה מעל אדמתו מה שלא שמע ממנו לכן אמר לו הנביא ואמנם הכזב שאמרת בשמי על ישראל אם היות שאני לא אמרתי אותו עד כה עתה אומר שכן יהיה שישראל גלה יגלה מעל אדמתו כי יאלף עונך פיך ופתחת פיך לשטן וכן יקום וכן יהיה.