אברבנאל על עמוס ז:יד

והנה הנביא השיבו לא נביא אנכי וגו' וכבר פירשתי בתחילת זה הספר הפסוק הזה, וענינו אני לא הכינותי עצמי לנבואה ולא נתעסקתי בלמודה וגם לא ירשתי מאבי מדרגת הנבואה כי לא נביא אנכי מעצמי ולא בן נביא אבל בוקר אנכי רועה בקר ובולס שקמים לוקט שקמים למאכל בקריו, וזה כולו מליצה שהיה אדם רש ולא נסה ללכת באלה ולא מלאו לבו אליהם, אבל (טו) הש"י לקחהו מאחרי הצאן אולי הצאן והבקר היו לו לרעות, ולפי שרועי ישראל ומנהיגיו היו כולם רועי צאן כמו שנראה מן האבות וממשה ומדוד וזה להיות האומנות ההוא דומה להנהגת העם לכן אמר ויקחני מאחרי הצאן ולא זכר הבקר כאומרו והוא הכריחני לנבא כי לא עזבתי מלאכתי ברצוני, וחכמים ז"ל בפרק אין בין המודר (נדרים לח, א) הוכיחו שהיו הנביאים עשירים מעמוס שאמר כי בקר אנכי ובולס שקמים, ותרגם רב יוסף ארי מארי גתי אנא ושקמים לי בשפלותא, וכפי זה הדעת פירשו המפרשים הכתוב הזה שהוא תשובה למה שאמר לו אמציה ואכול שם לחם רוצה לומר איני צריך לפתותי לחם שאמרת כנביאי השקר שלכם כי יש לי בית והון אבל הש"י שלחני ומה שפירשתי אני הוא נכון כפי הפשט.