אברבנאל על עמוס ז:יב

וכאשר ראה אמציה שהמלך לא שמע אליו להרוג או לגרש משם את עמוס דבר עמו כאוהבתו ואמר לו חוזה קום לך אל ארץ יהודה כלומר, נביא הלא ידעת שירבעם איש רשע הוא ואנכי יודע שאמרו לו דברי נבואותיך אלה ואין ספק שישלח להרוג אותך פה ולכן ברח לך מארצו אל ארץ יהודה למה יככה נפש, ולפי שהיה רעב בארץ ישראל כמו שניבא עמוס לכן אמר לו טוב ללכת אל ארץ יהודה כי שם תאכל לחם לשבעה מה שאין כאן ושם תנבא בלי פחד שיש ב"ה ונביאי השם בארץ יהודה ושומעים דבריהם באהבה, (יג) אמנם בבית אל לא תוסיף להנבא עוד כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה ר"ל ב' מניעויות יש לך בבית אל האחד מפאת המקדש בית העגל אשר כאן שהוא מקדש מיוחד למלך הזה כי היו ביניהם שני מקדשות אחד בדן ואחד בבית אל מפני העגלים שהיו באותם המקומות, ולהיות דן רחוק מאד משומרון לא היה מלך ישראל עובד שם כ"א בבית אל וכמו שאמר בירבעם ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל (מלכים א יב, לג), גם כי היו חושבים שהיה בית אל מקום יותר רוחני והעבודה תהיה שם יותר מקובלת שהרי יעקב אבינו אמר שאותו מקום יהיה בית אלקים, והמניעה השנית היא לפי שבית אל הוא בית ממלכה שיש שם ארמון למלך והוא עומד שם זמן הרבה כיושב בביתו, ומפני שתי המניעות האלו ראוי שתברח מכאן. והמפרשים פירשו שאמר ואכול שם לחם לפי שנביאי השקר היו מתנבאים בפתותי לחם וכוס יין ושהיה מיעצו אמציה שילך לארץ יהודה כי יתנו לו מתנות כדי שינבא רע על מלכי ישראל.