אברבנאל על עמוס ה:כה

ועשה להם טענה להוכיח שחסד ואמת ומשפט היה חפץ ולא זבח באומרו הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר וגו' והנה אמר הזבחים ה"י לתימה כאילו יאמר האם זבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה שהלכתם בו, ואמר זה לפי שישראל בהר סיני עשו עולה תמיד מאחד בניסן בשנה השנית שהוקם המשכן עד בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש שנסעו מסיני שהם כמו חמשים יום כי כל זמן שהיו בסיני היו קרובים ליישוב והיה להם בשר ויין לנסך אבל אחרי שנסעו משם ובאו לארץ ערבה ושוחה לא היה מרעה לצאנם ולא יין ולכן נעדר מהם הבשר והיין ולא הקריבו במדבר זבחים ומנחה, ואין טענה ע"ז מחשבון ארבעים שנה כי יום בשנה יחשב לשנה וכמו שכתב ה"ר אברהם בן עזרא. והענין כולו שכאשר הוליך אותם במדבר שנים רבות לא הגישו לפניו ית' עולות וזבחים רק צוה אותם לעשות משפט והוא על דרך מה שאמר ירמיהו (ז, כב) כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח וגומר, וחכמים ז"ל אמרו העשויה בהר סיני רבי אליעזר אומר מעשי עולה נאמרו בסיני והיא עצמה לא קרבה ושוב לא פסקה אלא מה אני מקיים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל שבטו של לוי שלא עבדו עבודה זרה הם הקריבוה, ועוד בדבריהם ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו בגנות ישראל הכתוב מדבר שלא עשו בני ישראל במדבר אלא פסח זה בלבד וכן הוא אומר הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר וגומר רבי שמעון בן יוחאי אומר ישראל לא היו מקריבין ומי היה מקריב שבטו של לוי שנאמר ישימו קטורה באפיך וכליל על מזבחך ואומר מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי ישראל שעבדו עבודה זרה לא הקריבו שבטו של לוי שלא עבד עבודה זרה הקריבו.