אברבנאל על עמוס ה:יד

ואמר שאחרי שכל כך מהרעה והחרבן עתיד לבוא על פשעיהם אתם בני ישראל פחדו אל ה' דרשו טוב ואל רע כלומר תדרשו השם יתברך שטוב ה' לקוויו ואל תדרשו רע הע"ז כי רעה היא למען תחיו בארץ ולא תמותו בידי אויביכם: ואומרו ויהי כן ה' אלקי צבאות אתכם כאשר אמרתם פירשו המפרשים שיהיה עמכם להטיב אתכם כאשר אמרתם בלבבכם, ואיני מוצא טעם בזה הפי' ולכן נ"ל שאין זה מכלל השכר כי אם מתנאי העבודה יאמר שיהי' כן ה' אלקי צבאות אתם ואצלם כלומר שיהיו דבקים בו ובעבודתו כאשר אמרו לעשות כשקבלו אלהותו ותורתו בהר סיני שאמרו נעשה ונשמע וכמ"ש ליהושע (כד, טז) כשנכנסו לארץ חלילה לנו לעזוב את ה' ללכת אחרי אלהי אחרים כי ה' אלקינו הוא המעלה אותנו ואת אבותינו מארץ מצרים וגו' ויגרש ה' את כל העמים ואת האמורי יושב הארץ מפנינו גם אנחנו נעבוד את ה' כי הוא אלקינו הנה באמת על זה אמר הנביא הנה ויהי כן ה' אלקי צבאות אתכם כאשר אמרתם כלומר כאשר נדרתם ואמרתם לעבדו כן יהיה אתכם אלוה אמתי אותו תעבדון ובו תדבקון, (טו) ולכן שנאו רע ואהבו טוב, ואין בזה כפל דברים כי למעלה אמר דרשו טוב ואל רע במה שבינם למקום שידרשו בית המקדש ועבודת האל שהיא טוב ולא עבודת הבעלים שהיא רע, וכאן במה שבין אדם לחברו אמר שנאו רע ואהבו טוב, וביאר מיד באומרו והשיגו בשער משפט רוצה לומר שיהיה להם מקום קבוע לעשות משפט כי הוא הטוב והישר ותשנאו העול והעושק שהוא הרע, והיה גזרת כל זה המאמר אולי יחנן ה' אלקי צבאות שארית יוסף כלומר אע"פ שהרביתם לפשוע הנה אם תטיבו דרכיכם אולי יחנן אלקי צבאות אותם הנשארים ממלכות אפרים שהם שארית יוסף, ואמר שארית לפי שרובם היו כבר גולים וכלו בחרב וברעב ובדבר כמו שנזכר למעלה.

ובפרק קמא דחגיגה (ד, ב) אמרו רב יוסף כי הוה מטי להאי קרא בכי אולי יחנן ה' אלקים צבאות שארית יוסף כולי האי ואולי, והיה זה לרב יוסף לפי שאין דבר עומד בפני התשובה ואם המה ייטיבו דרכיהם ותשובתם למה יאמר אולי יחנן כאילו היה הדבר בספק אם יחנן או לא ולא נתנו בגמרא טעם בזה, אבל כבר נוכל להשיב לרב יוסף עם אותם חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש (יומא פו, א) והיה אומר שמי שיש בידו חלול השם אין כח בתשובה למחול ולא ביום הכפורים לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת שנאמר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון, ובעבור שבני שמרון היה בידם חלול השם רב לכן אמר הנביא אולי יחנן כלומר אולי יחכה ה' לחננכם ומבלי יסורין ולא מיתה ממרקת יכפר לכם.