אברבנאל על עמוס ה:יב

כי ידעתי רבים פשעכם מהגזל והעושק והשוחד שבקרבכם שאתם צוררי צדיק בדינו מפני שתקחו כופר ושחד מבעל דינו והאביונים שאין להם כח לעשוק בשער אשר שם ישובו כסאות למשפט יטו דינם בפרהסיא, (יג) עד שמפני זה המשכיל ויודע כל זה בעת ההיא ידום ולא יבקש משפט בראותו כי עת רעה עושק וגזל היא. ואפשר עוד לפרש כפי דרך רש"י וכמו כן מדבריו לכן המשכיל בעת ההיא ידום שלכן בעבור הפשעים שהיו עושים בני ישראל המשכיל והחכם שיבין וידע כל זה בעת ההיא כלומר כשיבוא האויב ויחריב בתיהם וכרמיהם ידום ויצדיק עליו הדין ויאמר כי עת רעה היא עת שבאה רעתם לפניו יתברך והשיב להם גמול כמעשה ידיהם. והרד"ק פירש לכן המשכיל בעת ההיא ידום לפי שהם שונאים המוכיח אותם לכן מי שישכיל בזמן כמו שהוא ישב בדד וידום ולא יוכיחם כדי שלא ישמע חרפתו כי עת רעה היא שיד הרשעים תקיפה. ויותר נכון לפרש גם זה לענין רשעת הדור שהמשכיל והחכם שהיה מדרכו ללמוד תורה תמיד בעת ההיא ידום וישתוק ולא יזכור שם הש"י ולא דבר תורתו בפיו כי עת רעה היא והס כי לא להזכיר בשם ה'.