אברבנאל על עמוס ג:א

שמעו את הדבר הזה אשר דבר ה' עליכם בני ישראל וגומר. בפסוקים האלה ראוי לעיין מאד, אם ראשונה באמרו רק אתכם ידעתי על כן אפקוד ואם פירש ידעתי אהבתי כדברי המפרשים איך תהיה אהבתו אותם סבת פקידת עונותיהם אדרבה שהיה ראוי שיהיה הדבר בהפך שמפני אהבתו אותם יסלח להם ולא יפקוד חטאתם, גם ראוי לתת לב למה זה הביא ה' משלים רצופים זה אחר זה והיה די באחד מהם האחד הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו. הב' הישאג אריה ביער וטרף אין לו. הג' היתן כפיר קולו ממעונתו בלתי אם לכד. הד' התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה. הה' היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד. וראוי לתת צורך בכל חמשת המשלים האלה. ורש"י פירש רק אתכם ידעתי אהבתי ואתם פושעים בי על כן אפקוד עליכם, וכתב הראב"ע שדרך המלך לכעוס על עבדיו שידעו מנהגו יותר מהכפריים, ולדברי רש"י העיקר חסר שהיה לו לומר רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה ופשעיכם כי על כן אפקוד כי הפקידה על הפשע היא שלא נזכרה בכתוב לא על הידיעה שנזכרה, ולפי' הראב"ע היה ראוי שיאמר רק אותי ידעתם לא אתכם ידעתי, וכן פירשו הילכו שניהם יחדו על שהיו מצוי לנביאים שלא ינבאו כאומר כלום אמר הנביא דבר מלבו כ"א מפי דברים, והרד"ק פירש שלא יוכל לצאת מן העיר אדם מפחד האויבים ולא אפילו שנים אם לא נועדו, ופירשו הראב"ע והרד"ק הישאג אריה ביער וטרף אין לו כי בשמוע החיות קולו יעמדו במקומ' מפחדם לקולו ויבא ויטרוף מהם מה שירצה כן האויב הבא עליכם לא ישוב ריקם אבל יעשה כרצונו ויצליח, ורש"י פירש שהנביאים מדמים את רוח הקודש הבא עליהם לשאגת אריה שלא תהיה אלא על טרפו והוא רמז לפורענות שהוא נגזר מהקב"ה ושע"ז אמר היתן כפיר קולו כאומר היתן הקב"ה קולו ונבואתו לדבר קשה בלתי אם לכד אתכם באיזה עון, ופירש התפול צפור על פח הארץ כאומר אפשר שאתם עוברים עבירות ולא יהיו לכם למוקש היעלו עונותיכם מבלי שילכדו אתכם, והראב"ע פי' התפול צפור שהוא משל אחר שכבר תפול צפור הפורחת באויר על פח הארץ בתחבולות האדם וערמתו כ"ש שתפלו אתם בידי שאני עליון מכם והמוקש הוא האויב, ואל תחשבו שאחרי בואו ישוב מעליכם כי לא יעלה פח מן האדמה כל זמן שלכוד לא ילכוד. ואתה רואה כמה מהדוחקים יש לכל אחד מהפירושים האלה.

ומפני זה חשבתי אני בפירושם דבר אחר, והוא שאחרי שזכר הנביא למעלה פשעי האומות וענשיהם הוציא מהם כאן למוד וטענה רבה כנגד בני ישראל וכלל עמהם בני יהודה להשתתף שניהם בתורת השם והנהגתו העליונה, והוא אומרו כנגד בני ישראל שעליהם היה מדבר שמעו את הדבר הזה אשר דבר ה' עליכם בני ישראל ולא לבד עליכם אבל גם על כל המשפחות אשר העלתי מארץ מצרים כל אלה שבטי ישראל שנים עשר שמעו אותו, (ב) והדבר אשר דבר עליכם הוא אומרו יתברך רק אתכם ידעתי וגומר כלומר הנה שאר האומות איני משגיח בהם השגחה פרטית ולכן לא אביט בכל עונותיהם להענישם עליהם, אבל אתכם ידעתי בהשגחה פרטית והשגחתי בכם יותר מבכל משפחות האדמה, ואותה מעלה אשר עשיתי עמכם ברוב ידיעה והשגחה בפרטי מעשיכם תהפך עתה עליכם לרעה שאביט ואשגיח גם כן בכל עונותיכם כי בהיות עיני ולבי בכם כל הימים מאותה השגחה יתחייב וימשך שאביט גם כן בכל עונותיכם ועל כן אפקוד עליכם את כל פרטי עונותיכם יותר מבשאר האומות כי הפקידה תמשך אחר הידיעה וההשגחה ולכן אל תחשבו שהמעשה הרע לא יקבל תגמולו. ומפני שהיו בהם שתי מלכיות ישראל ויהודה ושניהם מאסו בדבר ה' ותורתו לכן אמר כנגד שניהם, (ג) הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו רוצה לומר האם אפשר ששני המלכיות האלה הלכו יחדו בדרך העבודה זרה ומיאוס התורה אלא שנועדו והסכימו ביניהם לעבור על דת כי באמת במעשיהם הרעים הם מסכימים זה לזה כאלו נועדו, ואחר שהם נועדו יחד לעשות הרע בעיני השם גם האויבים יועדו יחדו לבוא עליהם לטרפם רמז בזה לסנחריב שהחריב את השבטים ולנבוכד נצר שהחריב את יהודה, (ד) ועל שניהם אמר הישאג אריה ביער וטרף אין לו וגומר.