אברבנאל על עמוס ב:ד

ואחרי שזכר ענין האומות זכר ג"כ חרבן יהודה לפי שגם המה היו ביניהם ג' הפשעים ע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים והוסיפו עליהם שמאסו את תורת ה' וחקיו לא שמרו, כי לא די שהיו עובדים לע"ז אבל גם בשותפות לא היו עובדים את השם ולכן היו מואסים תורתו ובלתי שומרים את חקיו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם שהם הבעלים שהיו עובדים ונביאי השקר שהיו שומעים, (ה) ולכן נגזר עליהם שתבא אש ה' ביהודה והיא חרב נבוכד נצר שהחריבם והגלם, וגם האש כפשוטו שאכלה ארמנות ירושלם בית ה' ובית המלך כמו שנזכר שם.

הנה התבאר מזה כולו שג' הפשעים אשר נזכרו ח' פעמים בנבואה הזאת הם הע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים שהיו בכל אומה ואומה מאלה וכן בבני יהודה ובני ישראל, ושלכן נאמרו בשוה בכל האומות האלה מבלי חילוף, ושמה שנגזר מהגזרה האלקית בדמשק ועזה וצור ואדום ועמון וגם ממואב היה כולו ממה שהרעו לישראל, ושסיפר לבד משש האומות האלה לפי שהיו קרובות לירושלם וכדי לעשות מהם טענה על ישראל לפי שלא נזכרו בנבואות יואל ולכן השמיט שאר האומות שנזכרו שם ולא זכר אומות אחרות שעשו רעות זו לזו לפי שלא הרשיעו בהם את ישראל, ושמה שזכר מיהודה היה גם כן לעשות טענה מזה על ישראל ולכן נזכרה קודם נבואת ישראל. ועם זה הותרו השאלה השלישית והרביעית והחמישית שהעירותי בזאת הנבואה: