אברבנאל על עמוס ב:י

עוד אמר להמשיל ענינם לפשע בני יהודה אשר זכר הנה אנכי העלתי אתכם מארץ מצרים ליחד אתכם להנהגתי והולכתי אתכם במדבר ארבעים שנה ללמד אתכם מצותי חקותי ותורותי וכל זה כדי שתזכו לרשת את ארץ האמורי, (יא) ואחרי שהייתם בה הקימותי מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים כי הפרישות והנזירות מביא לידי רוח הקודש, האף אין זאת כלומר התנכלו להכחיש דבר מזה בפי ישראל כי הוא דבר מפורסם ואתם עשיתם בהפך כי מאסתם את תורת השם וחקותיו לא שמרתם כאשר עשו בני יהודה, (יב) כי הייתם משקים את הנזירים יין כדי לטמאם וכדי שלא תחול בהם רוח הקדש ולא יבאו להנבא, ועל אותם שכבר היו נביאים צויתם לא תנבאו וכזה ניבא עמוס עצמו על מה שהיה עתיד להעשות לו שצווהו שלא ינבא. ויש לי לפרש האף אין זאת שהוא כאומר האם אפילו אין זאת בכם שלא די שלא מאסתם תורת ה' אבל גם אפילו הנזירים והנביאים אשר בכם תשקו את הנזירים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו. ואחרי שאתם פשעתם ככל האומות אשר זכרתי וכבני יהודה גם כן ככל פשעיהם האם תחשבו שלא תענשו כמוהם, ולכן ביאר גלותם וחרבנם פרשה על פרשה בספרו זה באמרו, (יג) הנה אנכי מעיק תחתיכם וגו', כי ביאר להם ענשם וחרבנם דבר אחר דבר ולכן לא אמר בבני ישראל בכלל ושלחתי אש בשמרון לפי שביאר להם העונש בדרך פרט ולא בדרך כלל כמ"ש בשאר האומות ובבני יהודה בדרך כללי ושלחתי אש ואכלה וגו', כי הנה באותם אשר הביא בדרך טענה וראיה זכר עונשם בכלל אבל בבנ"י שהיה בהם עיקר התוכחה זכר ענשם בפרט והותרה בזה השאלה הו'.

ואמר הנה אנכי מעיק תחתיכם פירשו המפרשים אציק לכם במקומכם שלא תוכלו לברוח ולהנצל כי מעיק הוא מלשון מצוקה על כן אמר אחריו ואבד מנוס מקל כי לכבודכם לא תוכלו לברוח, ולי נראה שעקת הוא מלשון הברה וצלצול שהעגלה מפני כובד המשא אשר עליה תתנועע בכובד ותחדש בתנועתה קו צלצול חזק ומעיק הוא פעל יוצא, יאמר הנה אנכי מעיק תחתיכם רוצה לומר מכריח אתכם באופן שתצעקו ותרימו קול עקת רשע בעת רעתו כאשר תעיק העגלה שתכריח את האופנים אשר תחתינה שיעיקו ויצעקו בסיבת הכובד אשר עליהם שהוא רוצה לומר העמיר יכבד על העגלה באופן שהיא תעיק ותעשה את אופניה שיצעקו, כן יצעקו בני ישראל מפני הצרות שיבאו עליהם, (יד) וביאר למה יצעקו באומרו ואבד מנוס מקל רוצה לומר הקל ברגליו כפי מנהג העולם בראותו צרת המלחמה ינוס ובנוסו יודע שלא יזעק, גם האיש החזק שאינו קל לנוס כי יש עליו מגן וכובע ושרין קשקשים ואינו יכול לנוס אבל כל השתדלותו הוא לאמץ כחו למלט עמו וג"כ זה לא יזעק לפי שכל השתדלותו יהיה לאמץ כחו לא ברוב דברים, וכן הגבור שאינו במדרגת החזק לפי שהחזק יאמץ כחו להלחם על אומתו ועמו, והגבור הוא אשר בלבד ילחם למלט את נפשו מדרכו גם כן שלא יצעק, ועם כל זה שמדרך אלו שלא יצעקו הנה שלשת מיני אלו הלוחמים לא יועילו אז במעשיהם רוצה לומר הקל כי יאבד ממנו המנוס והחזק שלא יאמץ כחו בעד עמו והגבור שלא יספיק במלחמתו למלט את נפשו ולכן שלשתם יצעקו קול ענות חלושה כאשר תעיק העגלה שזכר.