יד יצחק - א פג

מדינה של גיהנם המה ידברו על חלק המעשה הנ"ל המרומז בכאלו בא על העריות וכאילו בנה במה ולכן אמרו אפילו קיבל תורה וא"כ ודאי לא יסתור דבר מדברי תורתנו כיון שיודע אמיתתה עכ"ז לא ינקה ור' יוחנן הקשה על ר' שילא דא"כ יד מיד מיבעיא ליה אלא אמר ר' יוחנן אפילו עושה צדקה בסתר דכתיב מהן בסתר יכפה אף וגו' לא ינקה מדינה של גיהנם כוונתו דאפילו עושה היכר גדול ומעשה רב נגד הדעת הנ"ל דכאילו עובד עבודת כוכבים והיא בנתינת הצדקה דאמרו ב"ב (ד' י') והובא בדרוש ששי כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עובד ע"ג דכתיב הכא יצאו אנשי' בני בליעל מקרבך וכתי' התם השמר לך פן יה' דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע וגו' וא"כ כל הנותן צדקה בודאי אין לחשדו דהלא עשה מעשה רב בידים הניכר עכ"ז לא ינקה ודבר השני השנאוי לבוראנו יתברך הוא לשון שקרי וכבר האריכו חז"ל בגנות השקר עד שאמרו סנהדרין צ"ב) א"ר אלעזר כל המחליף בדיבורו כאלו עובד עבודת כוכבים כתיב הכא והייתי בעיניו כמתעתע וכתיב התם הבל המה מעשה תעתועים [וכבר ביארנו איזו מדרשי חז"ל בענין השקר בדרוש ראשון] והענין כי משקר הקל יבוא שקר החמור והיסוד הראשון ממקיימי העולם הוא האמת ובמקום השקר שמה הריסות העולם כי יבוא להשקר הגדול הוא עבוד' כוכבים דשם שקר אחת היא ולכן אמרו ד' כיתות אין מקבנין פני שכינה (סנהדרין ק"ג וסוטה מ"ב) ואחד מהם הוא כת שקרים שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיניו ועיין דרוש הנזכר ועל השלישי נבוא והוא ידים שיפכות דם נקי הלא אין מהצורך לבאר חומר העון בזה דהלא הוא משלש העבירות דיהרג ואל יעבור וכל הנביאים ידברו מזה ובהלמודן שבת (ל"ג) בעון שפיכת דמים ביה המקדש חרב שכינה מסתלקת מישראל שנאמר ולא תחניפו את הארץ וגו' הא אתם מטמאין אותה איני שוכן בה ואינכם יושבים בה ואמרו במתניתין סנהדרין (נ"ז א') דיני נפשות דמו ודם זרעיותיו תלוין בו עד סוף כל הדורות וכל המאבד נפש אחת כאילו איבד עולם מלא וכ"ש בהורגו בידים:

ועל ארבעה לא אשיבנו והוא לב חורש מחשבות און מקרא מפורש בתורה ולא תתורו אחרי לבבכם ואמר דוד און אם ראיתי צבי לא ישמע ה' ואמרו באבות פ"ב איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם לב רע והיינו במחשבות ורעיונות כוזבות ואמרו יומא (כ"ט) הרהורי עבירה קשה מעבירה והיא היא המביא לעבירות רבות כאמרם ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה ופסוקים רבים נמצאים המדברים בגנותו:

על החמישי אטה ידי והוא רגלים ממהרות לרוץ לרעה. סתם הכתוב ולא ביאר איזה רעה והכל בכלל וא"כ ודאי יש ויש עבירות רבות שנמצאו שיצאו מהליכת רגלים שכולם יורדות חדרי מות ועד הנה ביאר חמשה עבירות וכללם בראשי אברים הלא המה עין לשון ידים לב רגלים:

ועין הששי גם הוא נכלל בפה והוא יפיח כזבים עד שקר,. ועליו הלא נצטוינו מפי אדון כל בעשרת הדברות והוא לא תענה ברעך עד שקר ואמר החכם [משלי כ"ה] נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר וכתיב (שם י"א] מפץ וחרב וחץ שנון איש עינה ברעהו עד שקרי ונכלל בזה עדות שקר בענין נפשות ג"כ והלא בזה אמרו והובא בדברינו שלל כל המאבד וכו' והלא הוא המהפך את הדין בעדות שהיא הוא העמוד האמצעי שעליו העולם עומד כידוע. כה וגדלה רעתו ונרמז בדבריו ג"כ שהוא עד שקר למרות עיני כבודו יתברך כביכול בענינים כוזבים כאשר מצינו ביחזקאל (ח'] ואחוריהם אל היכל ה' ודרשתם ז"ל ידוע והאם יש מעשה כזב כהמה והכל הוא מעדות שקר שהעידו על אדון כל שכביכול אינו רואה ועזב ה' את הארץ וכאשר יבוא להלן:

והתועבת ה' הוא השביעי והוא משלח מדנים בין אחים והוא הוא לשון הרע אשר עליו אמרו בערכין (ט"ו) אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר שנאמר שפתינו אתנו מי אדון לנו ויש להבין לכאורה מה גדלה צעקתם על בעל לשון הרע שהוא ככופר בעיקר ואיזו דמות יערכו לו ואולי יש לומר קצת דהנה באמת בעל לשון הרע ברבות אישים ואנשים ישים דברתו כיון דעיניו נשואות למצוא איזה רע אשר יכול למלא פיו וא"כ לפי דעתו כמעט אין שלם בארץ וידוע ומפורסם הוא אשר תכלית הבריאה הוא בשביל האדם ומובן אשר מפועל חכם ושלם יוצא פעולה שלימה וא"כ כיון דגדול אדונינו ורב כח בודאי כיון דעשה וברא ויצר והאציל הרבה עולמות עליונים ותחתונים והכל בשביל האדם בודאי מהצורך הי' שיהי' האדם שלם בכל טוב ובכל המעלות וודאי לפי דעתו הנשחתה אשר אין עושה טוב באמת ובלב שלם בלי חסרון א"כ אין הבריאה חליל' מחכם ושלם כגדול אדוננו ואמיץ כח וא"כ הוא ככופר בעיקר וכאשר בא בדברינו לעיל במדת הגאוה ואולי זהו אמרם שם בסמוך אר"ל כל המספר לשון הרע מגדיל עונות עד לשמים שנאמר שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ אשר לכאורה אינו מובן מליצתו במלת מגדיל עונות עד לשמים ולפי דברינו יתבאר קצת והוא דעושה עין בחוקו יתברך בדעתו היורדת שאול דלמה יברא ה' ויטריח כזה עבור אנשים כהמה אשר אין מועיל בם והמליץ זה בדבריו מגדיל עונות עד לשמים וזהו מתחילת רעיונו ואח"ז מהצורך להחליט לפי דעתו דאין העולם נברא חלילה ולכן אמר תיכף ר"ח אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע ראוי לסוקלו באבן כתיב הכא אותו אצמית וכתיב התם צמתו בבור חיי וידו אבן בי כיון דהוי כאילו כפר בעיקר ועוד אר"ח אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים וגו' אותו לא אוכל אל תקרי אותו לא אוכל אלא אתו לא אוכל והיינו ממש כדברינו הנ"ל דלפי דעתו אין המקום בעולם חלילה ותנא דבי ר' ישמעאל שם כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים וכו' כוונתו ג"כ בדרך הזה דאף אם נאמר דכוונת בריאת העולם הי' בשביל אנשים צדיקים אך דניתן הרשות לאדם כמאמרם הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וא"כ אין עול בחוקו יתברך ונא יכפור בבריאה דהוא הנרמז בכופר בעיקר עכ"ז לפחות לעובד ע"ג הושווה דכיון דנמנע איש שלם לדעתו ודאי דהסתיר פניו יתברך חלילה ומסרה למזלות שהוא כל ענין עבוד' כוכבי' וכדברינו הנ"ל וכיון דהוא כעו"ג ממילא הותרו עריות חלילה כנ"ל כיון דמוציא העולם מיד ה' כ"ש אשה מידי בעלה וכדומה והא דדמיוהו לשפיכת דמים ביארו תלמודן בסמוך משום דממש מזיק את האדם בדבריו וכמאמר הכתוב חץ שחוט לשונם וקרינן שוחט ואמרו עוד שם דקטיל תליתאי למספרו ולמקבלו ולאומרו [ועיין רש"י שם] והוא היא דברי אבי החכמים דהתועבה הוא המשלח מדנים בין אחים והוא הבעל לשון הרע והרכילות ודין אחד להם כמות זה כן מות זה ח"ו והוא הוא הרחוק מהשלום דהוא יסוד השלישי משלש היסודות המקיימים את