יד יצחק - א יא

ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל ובטור סימן קל"ה הביא דעת רב עמרם גאון ורב נטרונאי ז"ל וזה לשונו אבל רב עמרם כתב כל היכא דאיכא כהן לית לי' רשות לישראל למיקרי קמיה אפילו הוא נשיא שבישראל וכן כתב רב נטרונאי דאפילו כהן עם הארץ קודם לישראל ת"ח ע"כ. לכאורה דברי הגאונים המה נגד מתניתין דהוריות בסופה דאיתא התם כהן קודם ללוי לוי לישראל וכו' אימתי בזמן שכולם שוים אבל אם הי' ממזר ת"ח וכה"ג עם הארץ ממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה ע"כ וכבר הרגיש בזה רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל בפירושו למתניתין דגיטין הנ"ל (ועיין ב"י וט"ז מה שדברו בזה] ומפורש יוצא מדברי הב"י ז"ל וז"ל ונראה שלקיים המנהג צ"ל דהא דתנן כהן קורא בתורה ראשון מפני דרכי שלום אפילו אם הוא כהן ע"ה ובפני חכמים גדולים היא וכו'. והא דתנן בהוריות ממזר ת"ח קודם לכ"ג ע"ה היינו לכל שאר דברים חוץ מקריאת התורה שתקנה קבועה תקנו כי היכי דלא ליתי לאינצויי וכו' עכ"ל ולכאורה יש לדקדק לדעת הב"י ז"ל דא"כ בפשיטות הוה לתלמודן לתרץ שם על הא דפריך אביי לרב יוסף [אחר שהביאו אמוראים על מתניתין קראי דכהן תחילה הוי] א"כ דאורייתא היא ולמה למתניתין לדרכי שלום בזה הוה לן לתרוצי דמדאורייתא דוקא בשוין אז הכהן מוקדם. אבל הדרכי שלום הוא אפילו אם הכהן ע"ה ודקדוק גדול הוא כמובן:

אך כאשר נבין מדוע מצאו בעלי הש"ס למיפק דין זה כהן קודם ללוי כו' מארבע מקראות. והמה דרב מתנה אמר משום דאמר קרא ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי אטו אנא לא ידענא דכהנים בני לוי נינהו אלא כהן ברישא והדר לוי ר' יצחק נפחא אמר מהכא ונגשו הכהנים בני לוי אטו אנן לא ידעינן דכהנים בני לוי נינהו אלא כהן ברישא והדר לוי. רב אשי אמר מהכא בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים רבי חייא בר אבא אמר מהכא וקדשתו לכל דבר שבקדושה [והא דמאחר תלמודן דברי ר' חייא בר אבא לדברי רב אשי אף דקשיש מיני' כידוע. משום דרצה לסמוך לדבריו דברי ר' ישמעאל שהביא תלמודן סמוך לד' רחב"א תנא דבי ר"י וקדשתו לכ"ד שבקדוש' לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון דהוא קרא דרחב"א ול רצה להפסיק בין דברי האמוראים לכן התאחרו דברי רחב"א וזהו פשוט אך הוצרך לן להקדים הדברים לדברינו שיבואו להלן וכאשר נתבונן מדוע לא יתרצה האחד בראיית חבירו אז יתורץ לן דקדוקנו הנ"ל וודאי שלא במקרה באו הדברי' שזה בוחר לו קרא זה וחבירו בקרא אחר כמובן. ואף שדברינו דרך דרשי המקראות ידברו עכ"ז נחמדים קצת הדברי' ונאמר באולי דמקרא דרב מתנה דויתנה אל הכהנים בני לוי עדיין לא נפקא לן דכהנים ברישא לחביריו משום דלכאורה הוצרך קצת לגופי' דהלא נצטווה משה מפי ה' [במדבר ד'] דבני קהת ישאו את ארון העדות וכדכתיב [בדברים י'] בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית וגו' וכן מפורש עוד בכמה מקומות דהלוים נשאו את הארון והכא נתן משה את התורה להכהנים הנושאים את ארון ברית ה' [דאל"כ רק הנושאים על הלוים קאי ולא על הכהנים א"כ האי הנושאים מאי בעי הכא כמובן אלא ודאי שהן המה הנושאים ולכן נתנה להם וכן מצינו באמת ביהושע שהכהנים נשאו לארון הבריה] לכן כתיב כאן הכהנים בני לוי לאמר דאף דנצטווינו מפי ה' דהלוים ישאוהו הלא גם הכהנים בכלל לוים. לכן אמר ר' יצחק נפחא מונגשו הכהנים בני לוי אבל חביריו גם בזה לא יספיק להו דשם מפורש בקרא למאי בחר בהו אדון כל הארץ וכדכתיב ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר ה' אלהיך לשרתו ולברך בשם ה' ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע ודומה לכלל ופרט הוא ואין בכלל אלא מה שבפרט והאי לברך בשם ה' היינו נשיאת כפים וא"כ קריאת התורה מנא לן דגם בהם ליקדום כהן לישראל [ואולי נאמר שנוטה פלוגתת' לפלוגתת ת"ק ור' נתן בסוטה (ל"ח א') דאיתא התם הניא אידך כה תברכו בעמידה אתה אומר בעמידה או אינו אלא אפילו בישיבה נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך את העם מה להלן בעמידה אף כאן בעמידה ר' נתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר לשרתו ולברך בשמו מה משרת בעמידה אף מברך בעמידה ומשרת גופיה מנלן דכתיב לעמוד לשרת וא"כ הנראה דר' נתן יעמיד קרא דונגשו הכהנים בני לוי הנ"ל דמסיים שם לברך בשם ה' דהיינו נשיאת כפים וכן סברי ונטו לדעת זה חביריו דר' יצחק נפחא וא"כ עדיין בברכת התורה אין אנו יודעים קדימת הכהן. משא"כ ר' יצחק נפחא אולי יסבור כדעת הת"ק ויפרש ממילא הכתוב על ברכת התורה כיון דבנשיאת כפים נפקא ליה מכה תברכו ואינו לומד מלברך הלזה ואף דבאמת התורה אור שם ציין בדברי ר' נתן דלשרתו הנ"ל [דברי' י'] ואיננו קרא הנ"ל דר' יצחק נפחא שהוא [בדברים י"ח] עי"ש. אבל אנו נאמר שמוכרח כדעתנו שהוא הוא קרא דר' יצחק נפחא דאם נאמר כהתורה אור שהוא קרא [דדברים י'] אף כי באמת שם כתיב בהדיא לשרתו ולברך בשמו מ"מ יסתוער לן קושיא חזקה כמעט דא"כ מאי מיבעיא תלמודן ומשרת גופיה מנלן דבעמידה והשיב לו דכתיב לעמוד לשרת. והוא קרא בתחילת פרשה שופטים]. הלא בקרא [דדברים י'] הנ"ל שהוא. קרא דר' נתן לדעת התו"א מפורש בהדיא גם עמידה דכתיב בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה' לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה ע"כ. ולמה יבקש ממרחק ומכמה פרשיות המאוחרים הלא בקרא הלזה בעצמו מפורש העמידה אתמהה. ועוד דקרא דדברים י' כההו"א איירי בלוים כדכתיב בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי גו' וא"כ איך יוציא משם ר' נתן דין דנשיאת כפים דאינם רק בכהנים. לכן באולי הוא כדברינו דזהו קרא דר' יצחק נפחא שהו [בדברים י"ח] דמיירי בכהנים ועמידה אין שם כלל והא דנקט תלמודן ולברך בשמו אולי הוא קיצור דברים כ"ש דהתם כתיב בשם ה' ויש לסתור ולבנות]:

ולכן ר' חייא בר אבא לא ניחא ליה בקרא דר' יצחק נפחא הנ"ל כיון דמפרש שהוא נשיאת כפים ומאין נדע קריאת התורה כיון דהוי כעין כלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט וכדברינו. לכן הביא ר' חייא בר אבא קרא דוקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב ושמה אין בו פרטות כלל ולכל הוא מוקדם ובודאי אף לקריאת התורה וכדומה. אך לרב אשי גם קרא זה לא יספיק לו דהכא כתיב נתינת טעם בקרא מדוע יקדים הכהן להקדישו כדכתיב וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב וא"כ מניין לנו להקדימו אף בזמן הזה לכן הביא רב אשי קרא דדברי הימים [א' כ"ג] דכתיב התם ובני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם להקטיר לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד עולם והכא עד עולם תרתי כתיב ונחלק חדא מחבירו וודאי א"כ