המדרש והמעשה ויקרא פח

כלוי, והתנה עלי' ביה"ש. ב) הוכחנו מד' רש"י פ"ד דביצה, והערנו מד' המשנה [סוכה כ', ב'] ומד' הש"ס [סוכה י'] דאין שום איסור בישיבה דסוכת החג אפילו שלא במקום מצוה, ודלא כהגאון עו"י ז"ל. ג) העלינו הסבר חדש בהא דמצות לאו ליהנות ניתנו, ותירצנו ק' גאוני בתראי בענין עשה דוחה ל"ת גבי כלאים. ד) ישבנו פליאת המג"א וטו"ז על שיטת הרא"ש שהתיר הנאת דפנות, בארנו שיטתו בא"א וגם הבאנו ראי' לדבריו מברייתא דסיככה כהלכתה וכו'. ה) ישבנו שיטת רש"י ביצה דמשמע מדבריו שאין איסור הנאת סוכה אלא מדרבנן. ו) בארנו דבענין תשבו כעין תדורו יש פלוגתא בין אביי ורבא. ז) ישבנו ק' הטו"א לענין שאף הן היו באותו הנס. ח) ישבנו שיטת רש"י [בסוכה, כ"ג] לענין עשה סוכתו ע"ג בהמה. ט) ישבנו ק' שעה"מ אליבא דר"מ בענין ראוי מדאורייתא וא"ר מדרבנן אי מקרי ראוי י) בררנו טעם ויסוד מחלקותן של חז"ל בענין סוכה הראוי' לשבעת ימים, ובענין סוכת השותפין, ואי דירת קבע אי דירת עראי בעינן, וסוכה ישנה: