המדרש והמעשה ויקרא פד

וע' כשו"ת חת"ס ח"ו, בחי' לפ"ג דסוכה, מ"ש בשם ריטב"א.] ולא עוד אלא דגם לעיקר קושית הש"ס כאן אין מובן כלל, דמידי הוא טעמא דפוסל ר"י סוכה ע"ג הגמל אלא משום דאינה ראוי' לז' ימים, א"כ מאן לימא לן דר"מ ס"ל כלל הא דראוי' לז' ימים בעינן, נימא דכהלכתא ס"ל היינו כרבנן דר' אליעזר דלא בעינן כלל ראוי' לז' ימים

אך כל זה יתבאר בהקדם דברי רש"י שם, דאהא דפוסל ר' מאיר בעשה בהמה דופן לסוכה, מ"ט, אביי אמר שמא תמות, פירש"י ז"ל ושמא תמות "ביו"ט", ותפול, ואין כאן דופן, ונמצא בטל ממצות סוכה. וקשה שמדברי רש"י משמע דאין החשש אלא לשמא תפול "ביו"ט", (דאז אי אפשר לתקן), הא לחולו ש"מ דאפשר בתיקון אין חשש, ובאמת לא כן הוא, דהא מסיק הש"ס דילמא מייתא וכיוצא ולאו אדעתי', "כלומר ולא יתן לב לתקנה", כמו שפירש שם רש"י ז"ל בעצמו, הרי דיש א חשש אף בחוש"מ, ולאו דוקא לשמא תפו "ביו"ט", דהא לא משום דאי אפשר בתיקון אלא משום שישכח לתקן אתינן עלה

ונראה לי דקשה לי' לרש"י הא דפוסל ר' מאיר בעשה בהמה דופן לסוכה, ומכשיר בעושה אותה יסוד לסוכה, ומאי שנא, ניחוש גם בעושה סוכתו ע"ג בהמה לשמא תמות ותפול ותסתור סוכתו כמו שחש לה בעושה בהמה דופן לה, ובשלמא אליבא דמסקנא דמוקי לה במתיחא באשלי, ועיקר החשש אינו אל דילמא כוצא ולאו אדעתי', טעמא רבה איכא לחלק בינייהו, דבדופן בשיעורא תלי' מילתא, ואם יתכויץ ויפחות השיעור כל שהוא "ולאו אדעתי'", (אף כשלא תפול הסוכה) ג"כ פסולה, והיינו רק בדופן, משא"כ ביסוד דלא בעינן שיעורא, ובנפילה תלי' מילתא, א"כ מדאוקמינן במתיחא באשלי הא תו לא תפול, ואם תכויץ ולאו אדעתי' מה בכך, הא לא נפלה, ולטעם זה בודאי יש חילוק רב אי עשה אותה דופן או יסוד, אך כל זה במסקנא, משא"כ בריש סוגיין, דאכתי לא אסיק אדעתי' דמתיחא באשלי וחיישינן לנפילה, לא ס"ל לרש"י לחלק כלל בין נפילה דדופן לנפילה דיסוד, וקשה למה מכשיר ר"מ ביסוד ופוסל בדופן: **(ואמנם יש לחלק ולומר דבעושה סוכתו על גבי בהמה אף לכשתמות לא תפול ולא תסתר סוכתו ע"י כך. אך זה דוחק

)** בביאור דבר זה על כרחך עלינו לאמר, דבאמת הא למיתה ולנפילה דזמן מועט לא חיישינן כלל [ע' יומא ב' תוד"ה אבל], וא"כ לכשתמות ותפול תיכף ביו"ט ראשון ליכא למיחש. (דהא יום אחד ודאי זמן מועט הוא כדאי' ביומא שם), ואם תמות בחוש"מ או בסוף היום הא אז כבר אפשר לתקן, ומ"ט דר"מ דפוסל (דהא אכתי לא אסיק אדעתי' דחיישינן לשכחה), וע"כ דר"מ כר' אליעזר ס"ל דאין עושין סוכה בחוש"מ, ומכיון דבחוש"מ כבר אפשר שתמות דהוי זמן מרובה וע' חידושי כת"ס גטין כ"ח, א', ד"ה והנה, שכתב דז' ימים הוי זמן מועט, ואין דבריו מוכרתין, ואכמ"ל] ניחא מה דפוסל ר"מ, דהא לר"א אף כשתמות בחוש"מ מעות ואין לתקון הוא דהא אין עושין סוכה בחוש"מ וע' סוכה כ"ז תוד"ה מה"ד, דלר"א כשנפלה,. רק מאותן דפנות יש לחזור ולבנותה. ולא מדופן חדש עיי"ש] כם והני מילי לענין דופן דעיקר סוכה היא, ואם נסתרה ונחסר דופנה בחוש"מ אין לבנותה עוד לר' אליעזר, ואם לא מאותן הדפנות עצמן), משא"כ ביסוד, דלא מעלה ולא מוריד לענין הכשר סוכה, ולכשיפול בחוש"מ הא אפשר לתקנה אף לר"א, (כ"ז שלא נחסרו הסכך והדפנות), ולמיתה ונפילה דיומא היינו ביו"ט עצמו, (שאז א"א לתקנה) לזה הא לא חיישינן, ולמה תיפסל, זהו טעמו דר' מאיר דמכשיר ביסוד ופוסל בדופן, אף למאי דס"ל לש"ס מעיקרא, דלשמא כוצא ולאו אדעתי' לא חיישינן

הרי שהוכחנו דעכ"פ בס"ד דש"ס צריך לומר דר"מ כר' אליעזר ס"ל, דאין עושין סוכה בחוש"מ, אך א"כ הדר קשה למה מכשיר ר"מ בעושה בהמה יסוד לסוכה, הא לר"א