המדרש והמעשה ויקרא לו

טומאה לקרובים אינה נוהגת אלא בכהן, כשר, וטהור, ולא בזר, ולא בחלל, ולא במי שיש עליו טומאה למ"ד תוספת טומאה לאו דאורייתא ה) עשינו סמוכין מד' הירושלמי דלא הותרה טומאה לרבו או לנשיא רק בטומאה דרבנן [ולא כשיטת ר"א כהן שבתוס' כתובות קי"ג]. ו) הערנו דיש לחקור בהיתר טומאה לרבו או לנשיא אי מלתא דמת מצוה אי מלתא דקורבא שרינן לה' והוכחנו מירושלמי פ"ז דנזיר דנ"מ רבתי יש בזה לדינא, והעלינו דתליא בפלוגתא דאמוראי בירושלמי שם: