המדרש והמעשה ויקרא קה

חגיגה אמרה הכל חייבין בראיי' **(ואיידי דאיירינן בד' האו"ח פסחים הנ"ל, אזכיר מה שיש לתמוה בסוף דבריו שם, וז"ל, ושוב מצאתי במשנה בתרא דמס' חלה, דיוסף הכהן העלה בניו וב"ב לעשות פסח קטן בירושלים והחזירוהו, ופי' הרע"ב שם דדוקא בפ"ר חייבים לילך לא"י משום מצות ראיי'. משמע להדיא דבני חו"ל פטורים מפסח וחייבים בראיי'. עכ"ל. ובמחכ"ת שכל דבריו אלה שלא בהשגחה. דאיהו סבר דמטעם חו"ל החזירוהו ליוסף הכהן (וגרם לו זה מה דבמשנה שם [חלה י-י"א,] הביא מתחילה להא דניתאי שהביא חלות מביתר ולא קבלו ממנו, ומהא דאנשי אלכסנדריא, ודבן אנטינוס שהעלו בכורות מבבל ולא קבלו הימנו). ובאמת ממקומו מוכרע דיוסף הכהן ע"כ בא"י הי' יושב, (דהא מייתי התם שלא קבלו ממנו בכורי יין ושמן, לפי שלא בצרם מתחילה לכך, וע' פי' הרע"ב שם), ואילו מחו"ל הא אף זיתים וענבים גופייהו אין מביאין, דהא אף מעבר הירדן אין מביאין [ע' משנה י' פ"א דבכורים]) אלא ע"כ דיוסף הכהן מארץ ישראל הי' בא, ומה שהחזירוהו כשהביא את בניו ובני ביתו, משום דס"ל נשים בפסח שני עכ"פ רשות ולא חובה, וחששו לשמא יקבע הדבר חובה, וכ"ה בירושלמי [פ"ד דחלה, ה', ה'] להדיא עיי"ש, הרי דאין שום שייכות לדין זה ולהא דחיוב ראיי' ופסח אצל יושבי חו"ל, וד' האו"ח הנ"ל תמוהים)** איברא דגם זה אי נטלו אי לא נטלו לויים חלק בארץ בפלוגתא תליא, במשנה דמ"ש [פ"ה מ' י"ד], דר' יוסי אמר התם יש להם ערי מגרש, אך הא ר"מ הוא דאמר התם דאין כהנים ולויים מתודים, (הרי דלר"מ ערי מגרש לא חשיב להו כחלק בארץ, ולהלן יבואר טעמו, וסתם משנה ר"מ, ואעפי"כ אמרה סתם משנתנו דהכל חייבין בראיי'

ולולא דברי השג"א הי' נראה לי, דאפילו למאי דפ' הרמב"ם דאין ברירה, ודק"פ לאו כקה"ג דמי, לא הוו מיפטרי כהנים ולויים מראיי', אף בזמן שהי' היובל נוהג מה"ת, ואקדים לפרש דברי הספרי החמורים [פ' שופטים י"ח, מ"א.] עה"פ ונחלה לא יהי' לו בקרב אחיו, נחלה זו נחלת שאר (כגי' רש"י שם), בקרב אחיו, זו נחלת שבעה גי' רש"י בשם ר"ק שם) וערש"י ורמב"ן כמה נתלבטו בביאור דברי הספרי הללו, ולולא דברי קדשם הי' לבי אומר לי לבארו באר היטב

דהנה כבר הזכרנו, שדבר זה אי מה שנטלו לויים מ"ח עיר, לחלק בארץ יחשב, במחלקת היא שנוי', לענין ודוי מעשר [משנה דמ"ש, פ"ה, מ"ה], ר' מאיר אומר אף לא כהנים ולויים שלא נטלו חלק בארץ, ר' יוסי אומר ויש להם ערי מגרש. ואמנם מחלקת זו מצינו רק לענין וידוי מעשר, ולענין בכורים לא נזכר במשנה דין לויים כלל, והוא תמוה, וקשה לאמר דהיא היא, ולא הוצרך תנא למיכפל פלוגתתם, דממילא מובן, כדפליגי לענין ודוי מעשר כך פליגי לענין בכורים, ז"א, דהא לענין גרים איכפל תנא וכתב גבי מעשר דגרים אינם מתודים (שם במשנה), וחזר וכתב גבי בכורים דגר מביא ואינו קורא. הרי דלא סמיך תנא דבכורים אתנא דמעשר עוד יש לדקדק דקדוק קל במשנה דמ"ש שם, דר"מ אמר כהנים ולויים "לא נטלו" חלק בארץ, ור"י אומר "יש להם", ולא אמר "נטלו", כלישני' דר"מ

ונלענ"ד דהכל יתבאר היטב, דבירושלמי פ"ה דמ"ש שם מייתי ברייתא, "תני למחלקת ניתנה, ד"ר יהודה, ר"מ אומר לבית דירה ניתנה, אתיא דר' יהודה כר' יוסי, ודר"מ כדעתי', דתנינן (מכות, י"ג) מעלות היו שכר (הרוצחים שבערי המקלט) ללויים, ר' יוסי אומר לא היו מעלות להם שכר" ועיי"ש בפ"מ, דלר"י ולר' יוסי "למחלקת ניתנה", כלומר לחלקם ולאחוזתם של הלויים, ולפיכך היו הרוצחים מעלים להם שכר, ולר"מ אך "לבית דירה" בלבד ניתנו מ"ח עיר ללויים, ולפיכך לא היו מעלים

ולכאורה קשה, הא כר"מ מוכחי קראי, דבפרשת שופטים אמר קרא לא יהי' לכהנים הלויים חלק ונחלה וגו', ובפ' מסעי הו"א צו את בנ"י ונתנו ללויים וגו', ואי לחלקם