המדרש והמעשה ויקרא ק

פרשת בחקותי (בדין שמיטה ויובל אי נהגה בבית שני ד"ת או דרבנן). כל ימי השמה תשבות את אשר לא שבתה בשבתותיכם בשבתכם עליה. אני אמרתי לכם שתהיו זורעים שש ומשמטים אחת וכו' ואתם לא עשיתם כן, עמדו וגלו ממנה והיא תשמט מאליה. ספרא, כ"ו, מ"ב

רש"י ז"ל האריך בחשבון להוכיח, שמקרא זה מרמז על שבעים שנות השמיטה והיובל, שבטלו ישראל בזמן הבית הראשון, וכן דייק הרמב"ן בנמוקיו שהמספר מכון כנגד ביטול השמיטות שבימי הבית הראשון ואמנם אין מכאן סייעתא לשיטת הסוברים, דלא נהגו דבר תורה שמיטה ויובל בימי בית שני, מדלא פקד עליהם עון ביטול שמיטות של זה"ב השני דהא אפשר שבזה"ב השני לא הי' בהם עון זה כלל

והנה דבר זה אי נהגה שביעית (כלומר שמיטת קרקע) בזמן הבית השני אי לא במחלקת הוא שנוי; לרש"י [גטין, ל"ז.] וכן לרמב"ם [פי"ב מה' שמיטות ויובלות] לא הי' היובל נוהג אלא בזמן שכל יושבי' עלי', ולא בזה"ב השני, ושביעית תלוי' ביובל. ולר"ת אידא ואידא נהגו בבית שני. יעויי"ש

וזה מכבר אמרתי [ע' למעלה בפ' בהר] לבאר עפ"י דרך ההלכה, את המקראות החמורים נחמי' ח', ט"ז] ויצאו וגו' ויעשו להם סוכות איש על גגו ובחצרותיהם. וגו' וברחוב שער המים וגו' ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות, וישבו בסוכות, כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בג"י עד היום הזה, ותהי שמחה גדולה מאד. ע"כ. וכבר שאלו רבים וכן תמהו, מה חידש לנו הכתוב בסיפור הזה שעשו בנ"י סוכות, והלא מ"ע מפורשת היא בתורה, וביותר שהכתוב מעיד "כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן", וכבר הקשה הש"ס ערכין ל"ב: אפשר בא דוד ולא עשה סוכות עד שבא עזרא [וע' ירושלמי פ"ו דשביעית] וגם סיומו של מקרא תמוה ותהי שמחה גדולה מאד" לשמחה מה זו עושה בקיום עשה זו, יותר מבכל העשין שבתורה ל

ונלענ"ד עכשיו בהקדם דברי הש"ס [ר"ה, ה'], למאי הילכתא כתבי' רחמנא לחג הסוכות, לאקושי לחג המצות, מה חג המצות טעון לינה, שנאמר ופנית בבקר וכו'. ובתוס' שם [וכן בתוס' חגיגה וסוכה מ"ז.] נסתפקו, אי האי בקר, בקרו שלאחר יו"ט הראשון, או בקרו שלאחר יו"ט האחרון הוא, עיי"ש בתוס', שמתחילה חתרו להוכיח דבקרו שלאחר יו"ט הראשון הוא, ולבסוף סתרו זה מהא דאמר ר' טרפון [פ' דם חטאת] כלי שבשל בו יו"ט הראשון מבשל בו כל ז' ימים. שנאמר ופנית בבקר, הכתוב עשאו בקר אחד. ע"כ. ולענ"ד אין כל כך ראי' מהא דר' טרפון, דלר' טרפון לשיטתי' אה"נ דצריך לפרשו דוקא לאחר ז' ימים, משא"כ לדידן

דהנה שנינו [סוכה, כ"ז.] ר' אליעזר אומר אין עושין סוכה בחוש"מ, ואין יוצאין מסוכה לסוכה, ואיתא שם בברייתא, דא"ר אליעזר לר' אילעי אינך משובתי הרגל וכו', ומקשה הש"ס ותי"ל דלר"א אין יוצאין מסוכה לסוכה, ומשני, התם חג אחרינא הוי, הרי דלר"א אל יצא איש ממקומו ממש בכל עצם ימי החג, דמבטל מ"ע דסוכה מה"ת. וזוהי גם שיטת ב"ש, כדאיתא להדיא לעיל במכילתין [סוכה, ט'.] ב"ש כר"א ס"ל, דאין עושין סוכה בחוש"מ, ולפי מה שפירש רש"י ז"ל [ביבמות, פ"ק] דר' טרפון מתלמידי שמאי הוי, מסתברא דגם ר"ט בשיטת ב"ש רבו אזיל, דאין עושין סוכה בחוש"מ, ואין יוצאין מסוכה לסוכה (דזב"ז תלי, כמובן), וא"כ לר' טרפון לשיטתי', בודאי אין לפרש הך דופנית בבקר על בקר שלאחר יו"ט הראשון, ומקיש