המדרש והמעשה שמות צו

ופשיטא שאינו יכול לשמש בד' בגדים כהדיוט, דהו"ל מחוסר בגדים (וכמו"ש גם התוי"י הנ"ל), ואי דנעביד כהאופן שכתבו התוס' שם לענין משוח שעבר, והיינו שנסלקוהו בפה, הא הקדמנו שזהו הורדה מקדושה היותר גרועה אף ממניעת השימוש כל עיקר, ומהתם גופי', מדין משוח שעבר, הוא מוכח, דהא בשביל הטעם הזה (דהסילוק הוא הוא הורדה היותר גרועה) הוא דאין מסלקין גם להמשוח שעבר וכן היה הדין נותן הכא גם במשוח מלחמה

אך כל זה לפי שיטפא דתחלת הסוגיא, דהוה ס"ל דמדאורייתא דין המשוח מלחמה כדין כ"ג, ורק משום איבה אינו משמש בח', דאז ניתנו הדברים האלה לומר, היינו דגם רבי ור' דוסא יודו להתנא דברייתא אבל לא לפי מה דסליק לן בסוף הסוגיא, דכבר ס"ל דגם מדאורייתא הוה משוח מלחמה רק ככהן הדיוט (וכמו דאתא רבין ואמר נשאל איתמר והיינו דגם מדאורייתא רק שנשאל בח' אבל לא משמש בח') וא"כ הלא כשישמש בד' לא יצטרך המשוח מלחמה מקודם לשום סילוק בפה, ולפי"ז הא פשיטא ומוכרח דר' ור' דוסא פליגי על האי תנא דס"ל שאינו משמש אף ככהן הדיוט (בשביל גזירה קלה כמ"ש בירושלמי הנ"ל, שלא יאמרו כהן פעמים נשאל בח' פעמים עובד בד') דהא לדידהו לטעמייהו הא יש לחוש לענין החמור מגזירה זו, והוא דאורייתא, והיינו לענין אין מורידין בקדש, דמניעת השימוש הא הוה לדידהו מההורדות בקדושה היותר חמורות ולא דמי למשוח שעבר (דגם רבי ור' דוסא מודים בו שאינו משמש אף ככהן הדיוט), דהתם הא הטעם משום דמה"ת כ"ג הוא, וצריך שיסלקוהו מקודם בפה משררותו, ומסילוק בפה גם מניעת השימוש עדיפא וכנ"ל, דזו היא החלוקה היותר חמורה, כ"ז במשוח שעבר, אבל הכא במשוח מלחמה הא אדרבה מדאורייתא כהן הדיוט הוא לפי המסקנא, ואם יבא לשמש בד' לא יהיה צריך לשום סילוק בפה, וא"כ לר' ולר' דוסא ודאי דינא הוא, שישמש עכ"פ בד' משלא ישמש כל עיקר, דהוה הורדה מקדושה

ועפי"ז כבר שפיר פסק הרמב"ם ז"ל במשוח מלחמה דמשמש בד', והיינו משום דס"ל כר' ור' דוסא, דאם לא ישמש כלל יש לחשוש בזה להורדה מקדושה, ופסק כוותייהו נגד הברייתא, משום דיחיד ורבים, וכדי לרמז לנו שזה הוא טעמו מסמיך תיכף לזה את ההלכה דמעלין בקדש ואין מורידין, והיינו מה דמסיים שם הרמב"ם ומעלין משררה לשררה גדולה כו' ואין מורידין כו' כונתו לומר דזו גופה הורדה היא, דמניעת השימוש היא מההורדות היותר חמורות

היוצא מזה לדינא דממקום דהוי משמע תיובתא לדינו של הט"ז (דעדיפא הורדה בקדושה מלא כלום) משם סייעתא, ואמנם כ"ז היכי דאיפשר לעשות להורדה בלי תיקון, אך במקום שצריך לעשות תיקון כדי להוריד, אז תליא בפלוגתא דר' ור' דוסא: ועוד בה שלישיה, דבענין של שררות היכי דאי איפשר להורידו לתשמיש קדושה קלה, אם לא שיסלקוהו בפה משררות קדושה חמורה, אז כו"ע מודים דמוטב שלא ישמש כלל ולא יסולק להדיא משיסולק וישמש בקדושה קלה, אלו הן הפירות הנושרין מדברינו. ודו"ק: פרשת

פקודי

"ויקם משה את המשכן" בתוספתא איתא (הובאה ברש"י במגילה, כ"ו, ע"א). מעלין בקדש דכתיב ויקם משה את המשכן, בצלאל עשה ומשה שהיה גדול ממנו הקימו, ולא מורידים דכתיב מאת מחתות החטאים כו' ועשו אותם ריקועי פחים ציפוי למזבח כי הקריבום לפני ד' ויקדשו, כיון שהוקדשו הוקדשו ובש"ס דמנחות ד' צ"ט מהופכת