המדרש והמעשה שמות צד

תשובות שתים שהן אחת הן, דעל כל חדא בלא חברתה יש למצא פרכא, והיינו, על התשובה הב', מבגדים שנשתמשת קדושה חמורה כו', הלא הפרכא כבר אמורה, דאם ננקוט כהט"ז הלא ההורדה עכ"פ עדיפא מגניזה, וגם על התשובה הא' (דאבנטו של כ"ג לא זהו אבנטו של כהן הדיוט) יש ג"כ למצא פרכא, והיא דעכ"פ אף באבנט יש אופן להכהן הדיוט להשתמש באבנטו של כ"ג, והיינו ע"י תיקון ושנוי מעשה כל דהו, שיחבר גם צמר להבוץ ויעשהו כלאים, כדין אבנטו דכהן הדיוט, (ומה דבעינן בבג"כ מעשה רוקם, עיין במל"מ פ"ח מה' כהמ"ק דבאבנט דכהן הדיוט לשיטת הרמב"ם ז"ל אין קפידא בזה, וגם דמשמע מהר"מ שאין קפידא באבנטו אף בחוטיו כפול ששה, וכן אין ענין לכאן מ"ש דבג"כ צריכין להיות חדשים משום "לכבוד ולתפארת", ומ"ש דאם בלו והושחרו אין משתמשין בהם אף ע"י כביסה, משום דאין עניות במקום עשירות, וכמ"ש בזבחים י"ח ופ"ח, דזה דוקא התם שיש ישון וריעותא בהבגדים עצמן, אבל הכא אין ריעותא בהבגד, אלא דאסורא הוא דרביע על כה"ג ללובשם עוד וכמובן), ויתכשר איפוא לכהן הדיוט ע"י התיקון ולמה יגנז. הרי דלכל אחת מהתשובות יש פרכא בפני עצמה, אלא שבבא ב' התשובות ביחד, האחת מחזקת את חברתה, וממילא במרוצת הדברים יתישב גם דינו של הט"ז, וכך תהא הצעתו של התשובות בדברי רבי: חדא דאבנטו של כ"ג לא זהו אבנטו של כהן הדיוט (דזה של בוץ וזה של כלאים) וכ"ת דיתקן את האבנט, ויעשהו של כלאים, על זה באה התשובה השני' בגדים שנשתמשת בהן קדושה חמורה תשמש בהן קדושה קלה", כלומר דכיון דכבר נסתבב עפ"י התשובה הראשונה מחילוק האבנטים שבין אותו של כ"ג ואותו של כהן הדיוט, דאם אף נבא להכשיר בגדי יו"כ דכ"ג לכהן הדיוט, אין להכשירם בלי שנעשה עכ"פ באחד מהם, והיינו בהאבנט, שנוי ועבור צורה, א"כ הא לפי זה תתחזק השאלה ממעלין בקדש ואין מורידין, דאלמלי לא היינו צריכין כאן לתקון קל, הוינן מצינן לדחויי דעכ"פ ההורדה עדיפא מגניזה, אבל השתא לא מצית אמרת הכי, דהא אימתי עדיפא, בשלא צריך שום תקון עכ"פ לההורדה, אבל לא שנעשה עוד טצדקי בפישוט צורה וליבוש צורה וממילא לפי זה ב' התשובות של רבי אחת הן, ובדרך ממנ"פ, והיינו דאו שא"א דבגדי כ"ג דיו"כ יהיו כשרין להדיוט מטעם חילוק דין שיש ביניהם בהאבנט, או דא"א משום מעלין בקדש ולא מורידין

וכיון שכן כבר תתישב גם ק' המל"מ הנ"ל (על מה שהרמב"ם פסק באבנט כרבי, ומשום דהלכה כמותו מחבירו, מראבר"ש, ובאמת הלא הוא גם מחביריו, דהא גם ר' דוסא פליג עליה מדמכשיר בגדי כה"ג לכהן הדיוט), דלפי הביאור שביארנו בתשובותיו של רבי, הא לא סגי ליה לרבי במה דאבנטו של כ"ג לא זהו אבנטו של כהן הדיוט, מדאפשר בתיקון, אלא שבא בדרך ממנ"פ, דא"כ, שאין עצה כ"א ע"י תיקון, הא תיקשי ממה דאין מורידין בקדש (דהורדה הצריכה עוד למעשה דעבור צורה גם גניזה עדיפא ממנה וזו היא עיקר סברתו של רבי), וא"כ כבר אין הכרח דמה שאמר ר' דוסא דבגדי כה"ג כשרין להדיוט הוא משום דפליג אדרבי בהבדל האבנטים, דבשלמא אי הוי מספיק כל אחד מטעמיו של רבי לבדו אז בודאי שפיר הוי מוכח דר' דוסא גם אהבדל האבנטים פליג, אך השתא לפי"מ שאמרנו, י"ל שגם ר' דוסא מודה דאבנטו של זה לא אבנטו של זה, אלא דאסברת רבי בענין הורדה דקדושה הוא דפליג, היינו דמדאפשר עכ"פ בתיקון ס"ל לר' דוסא דעדיפא הורדה אפילו ע"י תיקון מלא כלום ולפי"ז שפיר כתב הכ"מ דהלכה כרבי מחבירו, והיינו מראבר"ש דפליג בהדי' להדיא ומר' דוסא אין ראיה דפליג גם איהו על רבי בדין האבנט, די"ל דרק בדין הורדה דקדושה הוא דפליג וע"י תיקון הוא דמכשיר

חזינן מיהות משמעתתא דא דלא די דלית תיובתא לדינו של הט"ז מסוגיא דיומא, אלא דסייעתא נמי איכא והיינו מדהוזקק רבי לב' תשובות דוקא, ומדלא סגי ליה בהתשובה הב' (דאין מורידין בקדש),