המדרש והמעשה שמות פד

של ארני' כולה משום הידור מצוה הוא דהוי (דאל"ה הוי אפשר בחנם, דהא בקש ארניא לתת במתנה ולא הוצרכו לגביי' כלל), והא אנחנו כבר הוכחנו למעלה דלענין הידור דמקדש ליכא פלוגתא כלל בין ד"מ למוהרמ"פ, ולכו"ע מסתבר לגבותו לפי ממון דוקא, ובפרט הידור דנידון דידן, ודאי דרק אעשירים הוא דרמי ביותר, דבהם כתיב וכבדת את ד' מהונך, ולהם ודאי נאה להיות שונאי מתנות, בהתהדרם לפני קונם, משא"כ העניים למי מתנות אם לא לאביונים, ואיך נכוף את העני לתת בעניו לפי מכסת נפשותיו, היכי דאפשר לו במתנת חנם

ומעתה בא וראה כמה צדק משפטו של דוד בגביית התשלומין לארני' היבוסי, הן במה שגבה מכל שבט ושבט חמשים, והן במה שפטר לשבט לוי לגמרי: גבה מכל שבט היא גביי' לפי ממון, (וכמו שהוכחנו זאת למעלה באורך, דשוין היו השבטים ברכושם, ולא שוים במכסת נפשותם) שלפי שהי' אפשר במתנה, תו אי אפשר הוי לגבות לפי נפשות וכדאמרן, ופטר את שבט לוי לגמרי לפי שכל עצמו של שבט זה לית לי' מגרמי' כלום, ואינו חי אלא ממתנות חנם, ואיך נטיל עליו חובה במה דהוי אפשר במתנה. [ע' תוס' כתובות כ"ו ד"ה לכתר, שכתבו שרובן של כהנים עניים היו, לפי שלא הי' להם קרקעות ונחלה כו' עכ"ל) (ובזה כבר יתישבו לנו ד' ר' יהודה ובספרי, ראה ט'] שאמר שהיה הכסף מכל השבטים" אף שלא נטל כלום משבט לוי דמשהי' אפשר במתנה עד שלא היתה כל הגביי' רק לשם הידור בלבד, וכדאמרן, ממילא שלא נכנס כלל שבט לוי בכל אותו החיוב)

אולם כל זה בנוגע למקום המקדש, שבו הוי אפשר במתנה מארני', וא"כ הוי גביי' דידי' רק מטעם הידור ומצוה מן המובחר אך בנוגע לכלי המקדש, דלא הוי איפשר במתנה, כבר צריך הי' דוד להבדיל בין הדברים שהם לעיכובא, ובין המותריות שאינם אלא מצד ההידור, לגבות את ההכרחיות לפי נפשות, ואת המותריות (למשל הכסף והזהב של כלי השרת) לפי ממון. ולפי דעת חז"ל דוד לא עשה כן, אלא נטלו כולו מחלק העם בביזה, וזה הוי לפי נפשות, וכמו שביארנו למעלה, ומפני זה באמת נענש דוד (לפי ד' חז"ל) שלא נצטרך שלמה בנו אל "התסבוריות של כסף וזהב" אשר הכין, וכבר הזכרנו קץ שדבר ק מרומז בקרא דהפטורת היום המוצג בראש מאמרנו זה, "ויבא שלמה את קדשי דוד אביו את הכסף והזהב ואת הכלים (כלומר הכסף והזהב של הכלים, שהם אינן אלא משום הידור, דמצד הדין אם עשאן של בדיל כשרין) באוצרות בית ד'" כי רק בכסף ובזהב הזה, (שגבייתו לפי דעת חז"ל לא היתה כדין), נענש שלא יצטרך אליו שלמה, עד שצריך הי' להביאו אל בית האוצר

ואיידי דאיירינן בהאי ענינא דמנחות כ"כ ובאשר נגעתי בענין זה גם באחת מתשובותי לכ' ידידי הרב הג' חו"ב סוע"ה כמוהר"ר צבי יחזקאל מיכלזאהן נ"י האבד"ק פלונסק. ע"כ נעים לי בזה לעשות רצונו של הרה"ג הנ"ל ולהעתיק כאן גרגרים אחדים מתשובתי ההיא אליו וזה לשוני שם: א) במרוצת דבריו הביא כת"ר פליאת התוס' שבע"י על רש"י דמו"ק כ"ה בענין הילפותא דש"ס דחכם כבודו במטה ראשונה מקרא דוירכיבו את ארון ד' על עגלה חדשה מבית אבינדב וכ' שם רש"י וז"ל אותה עגלה ששגרוהו בה פלשתים ובאותה העגלה הביאו דוד מבית אבינדב לעיר דוד", עכ"ל רש"י. והוא נגד מקרא מפורש דשמואל א' שנא' בהא דפלשתים ויבקעו את עצי העגלה. עכ"ד התוס' שבע"י. ותמה כת"ר איך לא העירו על הפליאה הזאת יתר מפרשי הש"ס בל יפלא ידידי, כי דכורני שראיתי קושיא זו שכבר נזכרה בהג' מוהרצ"ח על הש"ס דפוס ווילנא, וכמדומה שהביאה בשם הגאון מוהר"י

ולחומר הפליאה נלענ"ד להגיה בד' רש"י הגהה קטנה של ב' אותיות, וכך צ"ל בד' רש"י אל עגלה חדשה כאותה עגלה ששגרוהו פלשים בה, ואותה עגלה שהביאו דוד מבית אבינדב לעיר דוד". ובזה כבר סרה הפליאה מד' רש"י, כמובן. ואי תקשי סו"ס למה הוצרך רש"י לקרא דפלשתים כלל? ע"ז אענהו, דהנה עיקר הוכחת הש"ס היא דכבודו של חכם דוקא במטה שנעשתה מתחילה לצרכו, (ע' יו"ד שנ"ג בטור שם), וזה ידעינן מיתורא דקרא משה"כ א עגלה חדשה", כלומר שנעשית מתחילה לכך, ויתור לשון זה נאמר בשני מקומות, גבי שלוח דפלשתים וגבי הבאה דדוד עיי"ש, וא"כ יפלא לכאורה על הש"ס דמייתי קרא בתרא (הבאתו מבית אבינדב) ולא מייתי מקרא קמא דפלשתים, עכצ"ל דבאמת מקרא קמא דפלשתי'