המדרש והמעשה שמות עג

להסתפק בנדבה לבגדי כהונה, אף שערך נדבה זו קטן במעלה לגבי היחיד המתנדב וכאמור) "ולפי שנתעצלו מתחילה ע"כ נחסרה אות אחת משמם"

והנה אלמלי היו אלו אנשים פשוטים, שאין דעתם שלמה, כי אז לא היתה לעצלותם כל תקנה, כי גם לבג"כ לא היו מקבלים מהם דלמא לא מסרי יפה יפה, ולמלאכת אוה"מ הלא כבר אחרו המועד. אולם באשר נשיאים היו, ומי לנו גדולים מהם, ואם על וכהנים גדולים שבימי בית שני אמרו בתוס' "שלפי שהיו גדולים בתורה אנן סהדי דידעי למסור לצבור יפה יפה" (אף שידוע מ"ש ז"ל [יומא י"ח] על הכהנים שבימי בית שני, גבי שמא לא למדת כו') ק"ו לנשיאים שבימי משה, דבודאי ידעי לאקנויי וידעי למסור לצבור יפה יפה והמשה"כ "והנשיאים הביאו (ובהיותם נשיאים יכלו לקבל מהם) את אבני השהם לאפוד ולחשן" דאף שדבר זה, צרכי בג"כ, הוא חובת הצבור, מ"מ הנשיאים יכלו להביא אותו גם משלהם. כי מי כמוהם אנשים שדעתם שלמה, למוסרם לצבור יפה יפה: