המדרש והמעשה דברים צה

מפתח ותוכן הענינים "לעמק ההלכה" שבספר דברים דברים בדין קרוב או פסול בדיינין אי פוסל כל הצירוף ועוד פרטים

יביא ד' המ"ר פ' שופטים ויבאר מלשונו דקרוב פסול לדון אף לחובה מדאיתקש לריבים, יביא ד' המ"ל בשם כנה"ג דקאו"פ מבטל את השאר בדיינין, יוכיח ד' רש"י סנהדרין ככנה"ג, יביא ד' רש"י יבמות שמבואר להיפוך וכמ"ש המ"ל ויבאר דלשי' רש"י מוכרח דלא ככנה"ג מעצם הסוגי', משא"כ לפי' התוס' שם, ישוב על קו' הקצ"ח אכנה"ג, הערה דפליגי בזה אמוראי בירושלמי הוריות, דפי' לזה דאין משם ראי' מתרי טעמי, עוד ישוב קו' הקצה"ח, יבאר דיש סמוכין לכנה"ג הנ"ל ממ"ר שופטים הנ"ל, מביא תשובת הרשב"א דיש סתירה לישוב הב' לקו' הקצה"ח הנ"ל: ואתחנן בענין גידם ואיטר יד ורגל לענין תפלין ולענין חליצה

יבאר דפטור גידם מתפש"י תלוי בלימוד הנחה בשמאל, ושאין לפטור גידם מתפש"ר כמשמעות השאג"א, יוכיח דמ"ש הש"ס מנחות אם אין לו אלא ב' תפש"ר טולה עור וגו' דוקא בשתי תפש"ר ולא כשא"ל אלא אחת, יביא ספיקו של בעל ארה"ח ויוכיח מל' רמב"ם דאם א"א לו להניח אלא תפלה אחת יניח תפש"ר, יבאר דבר חדש בשי' הרמב"ם בענין נקטע לענין בהן ורגל דמצורע ואף לתוס' ור"ש דמחלקו במצורע, לענין יד דתפילין וסוטה ורגל חליצה מודו, ישוב בזה תמיהת התיו"ט וחו"י, יבאר גמ' דשבת ויבמות לענין תפלין וחליצה דהכל תלוי מהיכן ילפי' הנחה דשמאל בתפלין, ישוב שו' הנוב"י מתמיהות אחרונים: עקב מהרהר או שומע כעונה, אי הוי הפסק לענין ברכות

ישוב קו' הפ"י דתהוי בהמ"ז לפני' מה"ת מסברא, משמי' דמר אבא הגז"ל, יבאר דלא כד' המנ"ח בענין שביעה שלא בכא"פ, הערה נגד ד' מחצ"ה בענין מי שבירך בהמ"ז באונס ע"י הרהור אם צריך לחזור ולברך, ישוב קו' הטו"ז על הב"י לענין ברה"ת לחלק בין כותב למהרהר, קושי' לרבינא דהרהור כד"ד למ"ל שומע כעונה, הא בלא"ה מהרהר, יבאר דאף לרבינא יש הרבה נ"מ בין שומע למהרהר, יביא שיטת ר"ח ורש"י דלענין הפסק שומע לאו כעונה, ושר"ח פליג, וישיב להשמטת השו"ע דעת ר"ת, יוכיח מסוגי' דהרהור כרש"י, ויסתור הוכחה זו, קו' זקני הג' זצ"ל על השמטת הש"ע ברייתא מפורשת דסח בין תל"ת חוזר מעוהמ"ל, תירוץ מספיק לזה, יביא חקירת הלק"ט לענין סח אחר שהעלה תפש"ר עד לאויר הראש אי אמרי' קלוטה כמי שהונחה, ויביא ד' הג' מוהרש"ק בזה, ויבאר שלא כד' שניהם, יחדש דאפי' לר"ח ורש"י דלענין הפסק שומע לאו כעונה, מ"מ במצוה שעיקר מצותה בשמיעה לכו"ע הוי השמיעה הפסק: ראה בענין הסייגים לתורה

יביא סיוע לשי' הראב"ד נגד הרמב"ם פ"ב מממרים בענין הסייגים מש"ס סנהדרין כ"ט, יביא דבר תמוה לרמב"ם בפיה"מ פ"ד דמנחות בענין תפש"י ותפש"ר אי מעכבות זא"ז כשאין לו רק א' מהן, יסבור ענין מחלקת ר"מ ור"י בסוכה י"ד, אי הוי שעת הסכנה ראי', יביא כעין סתירה לזה מתוספתא פ"ב דברכות לענין ק"ש כשלא השמיע לאזניו, ויתרץ בטו"ט, דהתם ר"ע לשיטתי', יביא ד' התר"י ריש ברכות לענין אם ל"ק ק"ש עד חצות, והשגת השאג"א עלי', וד' אא"ז ז"ל לסייע לתר"י מביצה ט"ו. והסביר בזה הא דיומא כ"ח. קיים אאע"ה כו' אפי' ערובי תבשילין, יחדש דהנך תרי טעמי שנאמרו בתקנת ע"ת תליין במחלקת תר"י ושאג"א, ורבא ור"א לשיטתייהו, וכן מחלקת ר"מ ור"י בנסרים תלי' בהנ"ל, ישוב בזה דיוק ל' המשנה סוכה כ"ח, במעשה דר"י בן החורני, ישוב נכון לד' פיה"מ לרמב"ם והסבר נכון לד' ר"ח פ"ד דמנחות שם, דאזיל לשיטתי' לענין נוסח ברכת תפלין, יתרץ תמיהת הפ"י בסוגי' דכבתה, יביא ד' הרשב"א דיש ב"ת במונע לעשות מצוה, וקו' השאג"א עליו דא"כ ללקי למ"ד לשאב"מ לוקין, ותי' הג' מבריסק ז"ל בס' בית הלוי, ויסתור תי' עפ"י ד' הה"מ פ"ב מה' מא"ס: שופטים בענין ערי מקלט ובענין טועה בדבר מצוה לענין חטאת

יבאר תרי לישני דש"ס מכות י' הזרח שמש כו' דהיינו מחלקת ריבר"י ורבי שם, ויבאר דהפרשת ערי מקלט ע"י משרע"ה ל"ה למעשה אלא בשביל דחביבה מצוה בשעתה, ביאור ד' הספרא פי"ט דפליגו תנאי בילפותא דחביבה מ"ב, דלטעמייהו אזלי, ביאור ד' הש"ס שבת י"ב בהא דרי"ש קרא והטה כתב אפנקסי' "קריתי והטיתי לכשיבנה ביהמ"ק אבוא חטאת שמנה", עוד ביאור לזה וישוב ד' הכ"מ פ"ת משגגות ה"ב מהשגת הלח"מ, ביאור ד' הספרי פ' שלח, יבאר דבע"ז לא יצוייר אשם תלוי למאן דבעי איקבע איסורא, מביא