המדרש והמעשה דברים עד

פרשת וילך (בענין חיוב מצות כתיבת ס"ת על נשים) (מאת כ' אחי הרב הגאון החריף כמוה"ר אליעזר שליט"א האבד"ק זדונסקאוואליע

) הנה הרמב"ם ז"ל בספר המצוות שלו חשב לכתיבת ס"ת בתוך המ"ע שאין הנשים חייבות בהן הל' י"ח שם ותמה עליו השאג"א דמנין לו זאת ואם משום שהנשים אינן חייבות בת"ת וגם לא במ"ע שהזמן גרמא הא מ"מ כתבו רבוותא ז"ל דנשים חייבות בברכת התורה הואיל שחייבות ללמוד מצוות הנוהגות בהן וא"כ הא אית לן לומר גם במצות ס"ת כן

ונ"ל לומר שמקורו של הרמב"ם ז"ל הוא מהש"ס דב"ב ד' נ"ב גבי אין מקבלין פקדונות מן הנשים ומן הקטנים דקאמר שם קבל מן הקטן שיעשה לו סגולה ופריך מאי סגולה ומשני "רב חסדא אמר ס"ת" "רבה בר ר"ה אמר דקלא דאכל מני' תמרי" ולכאורה יש לדקדק בזה טובא על מה דמסיק רבה בר ר"ה "דאכל מני' תמרי" וכי לא ידעינן מה הן פירותיו של דקל דאצטריך למימר הכי והרי גבי ס"ת ואליבא דרב חסדא לא מפרש הש"ס למלתי' אלא דס"ל סתמן כפרושן וכמו שמבאר הרשב"ם ז"ל שם "ס"ת ללמוד בו הרי פירות והקרן קיים ובדקלא דיותר פשוט טרח הש"ס לפרש דאכל מני' תמרי ולכאורה מיותר מאד

אך נראה ליישב עפ"י מה דמובן מאלי' שהסגולה שעושין להקטן נכון יותר שתהי' בדבר המביא לו פירות מיד בעודנו בקטנותו ולא שיהי' צריך לחכות עליהן לכשיגדיל, וא"כ לכאורה קשה על המ"ד דסגולה היינו ס"ת, דמה הנאת פירות לו ממנו בעודנו קטן, והא עדיין אינו מחויב במצוות ולא בלימוד התורה שהן פירותיו לפי דברי הרשב"ם ז"ל הנ"ל, ואי שמחנכין אותו במצוות הא זה החיוב אינו אלא על האב ולא על הקטן בעצמו, אך י"ל עפ"י מה דאיתא בש"ס סנהדרין נ"ה ע"ב גבי קטנה בת ג' ויום אחד שהביאה בהמה עלי' דפריך שם ר' יוסף והא הכא דקלון איכא תקלה ליכא" כלומר דלאו בת עונשין היא וכמו שפירש רש"י ז"ל שם דהו"ל עי"ז בכלל שוגג וקתני מומתין על ידה ומשני "כיון דמזידה היא תקלה נמי איכא ורחמנא דחס עלה עלה דידה חס אבהמה לא חס" עכ"ל הש"ס, והנה נראה מזה שגם הקטן הוא בכלל האיסורין שבתורה אלא דחס רחמנא עלי' לבלי לעשותו גם בר עונשין, וכבר רמז ע"ז גם המ"א בסי' שמ"ג להוכיח שגם קטן ישנו בכללן איסורין שבתורה, וא"כ הא ניחא, והיינו דאיברא יגיעו להקטן פירות מהס"ת גם כבר בקטנותו, דהא מדישנו באיסורין שבתורה ישנו גם בלימוד: של אותן המצות שעליו להזהר בהן ממכשול וכמו שמצינו בנשים שמחויבות בברכת התורה משום דמחויבות ללמוד מצות דידהו וגם בקטן יהי' כן, וממילא הוי שפיר לו סגולה הס"ת גם בהיותו, עוד קטן, דהא ילמוד בה מצות האיסורין אשר עליו, אולם אכתי יש לשדות בי' נרגא והוא דהא בהמצוות שבקום ועשה אינו מחויב אלא באיסורין שהן רק בשוא"ת, וא"כ הלא זה מיקרי פירות שאינו בחיוב אלא רק בשלילה והיינו הצלה ממכשול והוה לכאורה רק בגדר אברוחי ארי, וגם הלימוד שילמוד בתורה כדי להנצל מאיסורין יהי' ג"כ רק באותו הגדר, וא"כ למה זה יהי' נקרא כזאת פירי והם בשלילה ולא בחיוב אשר כל פירי דעלמא הלא הם בהיפוך מזה והיינו בחיוב ולא בשלילה, ואם אמנם שכבר אמרו בקדושין דל"ט "ישב ולא עבר עבירה כאילו עשה מצוה" הא שם גופא על אתר מסיק הש"ס דהיינו דוקא כשבא עבירה על ידו ופירש ממנה, וא"כ אכתי הוה רק בגדר שלילה ולאברוחי ארי ולא בחיוב, וגם רק בדרך מקרה ולא בתמידות ומשונה