המדרש והמעשה דברים עב

קאסבר עזרא ולבסוף מאי קאסבר. והנה באור הדברים הנפלאים הללו עפ"י דרך האמת הם לחכמי האמת, ואנחנו לפי דרכנו דרך הפשט נלך

הנה אבותינו במעמד הר סיני נכנסו בברית, באלה ובשבועה עליהם ועל זרעם אחריהם, ולכ"ק מי נתן להם הזכות לשעבד גם את זרעם, ונהי דקיי"ל גר קטן מטבילין אותו ע"ד בי"ד, לפי דסתמא זכות הוא לו, מ"מ הא הגדילו יכולין למחות, ועל אותן שלא היו עוד בעולם כלל איך חלה השבועה, וע"כ צריכין אנו למה שאמרו הראשונים עה"כ את אשר ישנו פה וגו' שגם כל הנשמות היו באותו מעמד, ואמנם כלל גדול בידינו דהאדם בשבועה כתיב, ואם תחול שבועה על נשמות בלא גופין זה ודאי חדוש גדול, דלא הוי ידעינן לי' מסברא, ולא לחנם איפא טרח וכתב קרא "לנו ולבנינו" להשמיענו חדוש זה, דכמו שחל עלינו, ככה חל על בנינו

אבל לפי הנחה זו אימתי הי' חדוש בדבר, בשעה שכתב משה את התורה מפי ד', שדורו הי' עדיין בחיים חיותו, משא"כ בניהם אחריהם. אבל כשהעתיק עזרא את התורה בדורו, הלא אז גם האבות גם הבנים משפט אחד הי' להם, כי כאלה כן אלה לא עמדו במעמד הר סיני בגופיהם, ואין שום חדוש יותר בחיוב הבנים מבחיוב האבות, וא"כ בעת ההיא הך קרא "דלנו ולבנינו" כבר נראה ח"ו כשפת יתר, דפשיטא אם חלה השבועה דלמפרע על האבות שהיו בימי עזרא (אעפ"י שבמעמד הר סיני לא היו שם אלא "נשמותיהם") למה לא תחול גם על בניהם אחריהם

זהמ"ש, כך אמר עזרא (כשכתב את התורה) אם יאמר לי אליהו, למה כתבת לנו ולבנינו דהא עכשיו אין שום חדוש בבנים יותר מבאבות, אני אומר לו, לכך נקדתי

ואמנם מצד אחר יש מקום לאמר להיפך, כי באמת דוקא בימי עזרא ואצל דורו חדוש גדול יש במקרא זה דלנו ולבנינו, דהא ידוע מ"ש ז"ל [שבת נ"ה] מכאן מודעה רבא לאורייתא כו' אעפי"כ הדר קבלוהו בימי אחשורש, הרי דעל עיקר חיוב ותוקף השבועה מסיני אפשר הי' לפקפק מצד שבועת אונס, אלמלי הקבלה החדשה ברצון בימי אחשורש, וקשה לי הא בקבלה חדשה זו כבר א"א לאמר כתירוצם של ראשונים שכל הנשמות היו שם, וא"כ הלא בדין הי' שלא תחול הקבלה החדשה הלזו רק על אותו הדור שבימי אחשורש, אבל בניהם הא לא קבלו ע"ע כלום, ואיך תחול על הבנים (שוב מצאתי שכבר הקשה זאת הגאון בעל חו"י סי' קכ"ה, עיי"ש שנדחק בתירוצו). ואף שבאמת אין הדבר כן ואף הקבלה החדשה חלה על הבנים כמו על האבות, עכ"פ כבר חדוש גדול יש בדבר שגם אז, בדורו של עזרא (התקופה הסמוכה אחר הקבלה החדשה שבימי אחשורש) לא נגרע במאומה כחה ותקפה של אותה הקבלה בנוגע אל הבנים (אף שלא היו באותו מעמד לא בגופם ולא בנשמותיהם) כמו בנוגע אל האבות

זהו הצד השני בספקו של עזרא, וזהמ"ש ואם יאמר לי אליהו יפה כתבתי (כי באמת חדוש גדול יש בזה דוקא לעזרא ולדורו, שגם בקבלה החדשה דימי אחשורש לא נופלים במאומה הבנים מן האבות) אני מעביר את הנקודה

והנה בישוב דבר זה, למה באמת חלה הקבלה דבימי אחשורש על הדורות הבאים כתב בשו"ת חו"י סי' קכ"ה וז"ל, ואין לומר א"כ נ"ח ומקרא מגילה ונט"י וכהא"ג מה הכריח חובתם בכל דור ודור, וכן מ"ש חז"ל הדר קבלוה בימי אחשורש, אף שלא הי' נשמות הדורות שם, די"ל אחר שניתנה תורה ונכתב בה לא תסור ושאל אביך וכו' ממילא כל תקנות חכמים חלה עליהם ועל זרעם עכ"ל ואני שמעתי ולא אבין, דודאי לענין נ"ח ומ"מ ודומיהן בודאי נאמנו מאד דברי הגאון ז"ל, אך לענין עצם הקבלה דבימי אחשורש אין מובן לדבריו, דהא ע"ז גופא אנו דנין, שאם לא הי' תוקף גמור לקבלה הראשונה, מחמת טענת כפיי' ואונס, א"כ גם מצות לא תסור הוא בכלל הכפיי', ומה דהדר קבלוה, סו"ס איך