המדרש והמעשה דברים סט

עולה לא פחות ולא יותר משתים עשר, ואלה הן: א) ר' אליעזר אומר ענני כבוד [סוכה, י"א ב'] וע' בפרמ"ג ריש ה' סוכה דיש נפ"מ לדינא לענין כונה וברכה. ב) סוכה העשויה כמין צריף ר' אליעזר פוסל [שם, י"ט ב']. ג) מחצלת של קנים רא"א א' גדולה וא' קטנה עשאן לשכיבה וכו' [שם]. ד) רא"א י"ד סעודות חייב אדם לאכול [סוכה, כ"ז]. ה) ועוד אמר ר"א מי שלא אכל בליל יוטה"ר ישלים. ו) סוכה שאולה ר"א פוסל. ז) סוכת השותפין (עתו"ס שם דשאולה ושותפות תרי מילי נינהו דלענין ציצית שאולה פטורה ושותפות חייבת) ח) רא"א אין יוצאין מסוכה לסוכה ט) אין עושין סוכה בחוש"מ. י) גר שנתגייר עושה סוכה בחוש"מ ועיי"ש דיליף לה ר"א ממקרא מיוחד). יא) סוכה וכל מכשיריה דוחין את השבת. יב) למאי דאמר אביי [סוכה, ז'] ר' יאשי' ור' אליעזר וכו' אמרו דבר אחד דסוכה דירת קבע בעינן (ואע"ג דתלי לה אביי בהא דסוכה כמין צריף, מ"מ הא הך דצריף אינה אלא הלכה פרטית, וזו כוללת, דאף לענין ש"ד דירת קבע בעינן)

הרי לך מספר מדויק של י"ב הלכות שמצאנו לר' אליעזר ומחלקותו בה' סוכה. ואם תדקדק עוד אז תמצא בה' סוכה שש הלכות שנפלגו בי"ש וב"ה בהן, ואלו הן: א) סוכה ישנה בי"ש פוסלין. ב) סוכה קטנה. ג) סוכה גדולה אלא ששלחנו בתוך הבית. (כמבואר בש"ס שם דשתי מחלקות הן). ד) גזרת תקרה ביש"א נוטל א' ומפקפק. ה) סוכה המעובה כמין בית בי"ש פוסלין. ו) מסככין בשביל קטן (וכהא דשמאי הזקן דפיחת את המעזיבה בשביל קטן שנולד). הרי לך שש הלכות דמצינו דאיפלגי בה בי"ש וב"ה בה' סוכה

והנה אם נאמר כירושלמי, דר' אליעזר מתלמידי בי"ש הי', א"כ ע"כ גם שש אלו שמע ר' אליעזר מפי שמאי רבו, דהא אמרו עליו על ר"א בשלא חיסר מתורת רבו כלום", וזה מלבד אותן ההלכות שנישנו במשניות ובברייתות בפירוש על שמו של ר' אליעזר, ואחרי שהן עולות י"ב (כמו שמנינו למעלה), נמצא שבכללן, היינו עם אותן שש ההלכות שנישנו בשם ב"ש (ושגם אותן לא חיסר ר"א מתורת רבו) הם עולות י"ח

זהו מ"ש ריבר"י בברייתא דסוכה כ"ח שם חילוף הדברים, י"ח אמר שמעתי". כל זה אם נפרש הך דר"א שמותי הייני מתלמידי שמאי, ונמצא שגם אותן שש ההלכות השנויות בשם ב"ש שייך ג"כ ר' אליעזר בהו. אך ת"ק דריבר"י לא ס"ל דר"א מתלמידי שמאי הי' (וכרש"י, דשמותי היינו שברכוהו) ולדידי' אין שום שייכות לר"א באותן שש ההלכות השנויות בה' סוכה בשם בית שמאי, ואין לנו אלא אותן ההלכות שר' אליעזר עצמו אמרן להדיא, וכבר ידענו שאין הן אלא י"ב, והיינו דאמר ת"ק, י"ב אמר שמעתי, י"ח אמר לא שמעתי

הנך רואה איפא דת"ק וריבר"י בסוכה כ"ת לא ח"ו בשפת יתר נחלקו, אלא בהך כללא דר"א שמותי, אי כירושלמי ואי כפירש"י, וזה נפ"מ לדינא, אם נדוי גורם שלא למיפסק הלכתא כותי', וכדמשמע ד' רש"י והרשב"א ז"ל בחידושיו לא ס"ל הכי, וכבר הוכחנו לעיל מש"ס ב"ק דמוכח כרש"י

ולאחר שהוכחנו דגם ת"ק דריבר"י משמע כרש"י ס"ל, א"כ ניחא מה שהקשינו לעיל אהא דאמר בשבת ק"ל שם והי' קשה לחכמים וכו' חדא דר"א שמותי ועוד יחיד ורבים וכו', ודייקנו מאי חדא ועוד, והא ריעותא דשמותי היא ג"כ משום דב"ה רובא וא"כ היינו הך. והשתא אתא שפיר די"ל דסוגיא דשבת כת"ק דריבר"י ס"ל וא"כ לאו היינו הך, דריעותא דשמותי הוא משום שברכוהו, ועוד דיחיד ורבים וכו'

כך י"ל לחדודא, ואולם להלן נראה דיש ליישבו גם בדרך פשוטה

דהנה דייקנו למעלה אלישנא דש"ס בשבת שם "והי' הדבר קשה לחכמים", וכי זו בלבד? הלא לפי דעתם של חכמים הי' שם חלול שבת גמור (עכ"פ לר"ל שם) ואיך