המדרש והמעשה דברים סח
haMedrash V'Hamaaseh Dvarim 68 · המדרש והמעשה דברים · free full Hebrew text
Open in the reader →פרשת נצבים (על הקבלה והמסרת מרב לתלמיד) אתם נצבים היום. מפני מה עשאן מצבה מפני שמשתמשין מדעת לדעת, מדעת משה לדעת יהושע, ואף יהושע עשאן מצבה וכו' ואף שמואל וכו' שנאמר ועתה התיצבו נא. [מ"ת. כאן]
איתא בברייתא דסוכה כ"ח מעשה ברבי אליעזר וכו' ושאלוהו שלשים הלכות בה' סוכה, שתים עשרה אמר להם שמעתי, י"ק אמר להם לא שמעתי, ריבר"י אומר חילוף הדברים, י"ח אמר להם שמעתי, י"ב אמר להם לא שמעתי, אמרו לו כל דבריך אינם אלא על פי השמועה א"ל הזקקתוני לומר דבר שלא שמעתי מפי רבותי, מימי לא קדמני אדם בביהמ"ד וכו' ולא שחתי שיחת חולין ולא הלכתי ד"א בלא תורה ע"כ
ויש להבין לאיזו תכלית דייקו חז"ל במנין ההלכות ששאלוהו בה' סוכה כי שלשים היו, ומאי נפ"מ בפלוגתתם של חכמים וריבר"י אם על י"ח אמר ששמע ועל י"ב שלא שמע, או להיפך, והלא בין כך ובין כך את גוף ההלכות עצמן לא הודיעונו ומאי נפ"מ לדינא על כמה השיב ששמע ועל כמה שלא שמע
אבל הסכת ושמע. הנה אהא דאמרינן בעלמא על ר' אליעזר דשמותי הוא פירש"י [בב"מ ובשבת ק"ל] ע"ש שברכוהו, ובתוס' בשם הירושלמי דהוי מתלמידי שמאי, והרשב"א ז"ל תמה על רש"י וכי בשביל שברכוהו לר"א, לא תהי' הלכה כמותו. ואמנם מטיבותי' דרשב"א ז"ל אמינא, והלא מצינו כיוצב"ז, והוא [בב"ק, צ"ב.] גבי יהודה שהיו עצמותיו מגולגלין בארון (משום שנתנדה נדוי על תנאי) עד שהתפלל עליו משה כו' ואכתי לא הוי מצי למיסק שמעתא אליבא דהילכתא וכו'. הרי להדיא דנדוי (ואפילו על תנאי) אפשר שיגרום שלא תהי' הלכה כמותו. וראי' מזה לפירושו של רש"י ז"ל ומתורצת ק' הרשב"א עליו
עוד נלענ"ד להביא ראי' מסוגיא דשבת ק"ל שם מעשה ששכחו איזמל וכו' והביאוהו בשבת והי' קשה הדבר לחכמים, חדא דר"א שמותי הוא, ועוד יחיד ורבים הלכה כרבים ע"כ. ולכ"ק מאי חדא ועוד דקאמר, והלא הך ריעותא גופא דר"א שמותי הוא ג"כ ודאין הלכה כשמאי אינה אלא מטעם דאחרי רבים להטות (מדהוו ב"ה רובא נגד ב"ש) וא"כ היינו הך דיחיד ורבים הלכה כרבים אלא עכצ"ל כרש"י, דר"א שמותי, היינו מה שברכוהו, וא"כ הויין תרי ריעותות ולא חדא
ואמנם גם מליצתם של חז"ל כאן "והי' הדבר קשה לחכמים" לכאורה אינו מדויקת כ"צ. וכי זו בלבד? והלא לפי דעתן של חכמים וכדס"ל לר"ל שם הי' שם חלול שבת ממש שלא כדין, והי' להם להרעיש עולם ואיך הסתפקו באמירה רכה "שהיה הדבר קשה לחכמים". וזה נבאר אי"ה להלן, הדרן לדברינו דיש נפ"מ לדינא בשני הפירושים בהא דר"א שמותי (היינו אי נדוי גורם שלא לקבוע הלכה כמנודה) ודמסוגיא דשבת ק"ל יש ראי' לפירוש רש"י
ומדאתן להכי נלענ"ד דחכמים וריבר"י בסוכה כ"ח אפשר ג"כ דבהא פליגי ובא ואראך בזה דבר נפלא
לכשתדקדק בכל ההלכות המובאות במשניות וברייתות במסכתא סוכה בשם ר' אליעזר אז תמצא שמספר כלן