המדרש והמעשה דברים מג

והנה מדברי ר"י בפסחים ע"ב שם וכן מדברי הרמב"ם בזה משמע להדיא דאפילו בטעה בד"מ שאין זמנה בהול, ואפילו בדלא עביד מצוה נמי פטור מחטאת (וע"מ שכתבתי בזה למטה בהגהה בשם הלח"מ). וא"כ לכאורה קשה הך דר' ישמעאל שקרא והטה וכ' אפנקסי' חיוב חטאת, הא התם נמי טועה בד"מ הי', מצות ת"ת, ואטו גרע ת"ת ממצות שמחת אשתו, והא עדיפא מיני' הויא, דהתם לא עשה מצוה, דהא באמת נדה היתה (ע' למטה בהגה"ה) משא"כ בעובדא דר' ישמעאל דטעה בד"מ ועביד מצוה נמי, (ואעפ"י דעובדא דר"י לא היתה המצוה בעצם העבירה, מ"מ הא ל"ש, דהא גם הא דר' יוסי בסוכה, במוציא לולב לר"ה בשבת, ג"כ גוף המצוה דלולב אינה תלוי' כלל בעצם העבירה דשבת, כמובן) וא"כ תקשי אהא דר' ישמעאל, למה יתחייב חטאת כלל, הא הו"ל טעה בד"מ ועשה מצוה ועכצ"ל, או דלא ס"ל לר' ישמעאל כלל דטועה בד"מ פטור, וכר' אליעזר דפליג על ר' יהושע [פסחים, ע"א] או דס"ל עכ"פ דלא מיפטר אלא בגונא דשני תנוקות למול, משום דניתנה שבת לדחות, דהא גם בזה איפלגי תנאי ושבת, קל"ו.]

והנה חז"ל אמרו, מצינו שהחמירה תורה בספק יותר מבודאי, דחטאת בת דנקא ואשם בשני דינרין, ובתר"י ריש ברכות בארו טעמו, משום דפרשי אינשי מודאי איסור יותר מספק איסור. איברא דגם הא דחטאת בת דנקא לאו כללא הוא, ועתו"ס [זבחים, ח'.] שהקשו מפ' מח"כ. דאיתא התם דחטאת מביא בסלע, ותרצו דלעולם יוצא י"ח בדנקא, אלא דמצוה מן המובחר להביא בסלע

ומעתה אומר אני דבר חדש, דאחרי שלפי"ד תר"י כל עיקר טעמא שהקילה תורה בודאי (לצאת עכ"פ י"ח בחטאת בת דנקא) יותר מבספק הוא משום דחומרו קולו (היינו דפרשי אינשי יותר מודאי איסור) א"כ הני מילי באותו ודאי שהוא חמיר לאינשי באמת, היינו באיסור שהוא פשוט לכל, אך במי שאירע לידו שטעה בדבר מצוה, ולמאן דמחייב אף בהא, או באופן דמיחייב, א"כ תו ל"ש למימר בי' דפרשי מני' אינשי יותר מבספק איסור, דהא סו"ס ההוא גברא בדבר מצוה טעה, (ולכמה תנאי פטור מחטאת לגמרי) וא"כ עכ"פ תו אין שום סברא לאמר שיפרוש אינש ממין איסור כזה יותר מבספק איסור, ונמצא לפי"ז שתקנתו קלקלתו, ולמאן דמחייב חטאת אף בכהא"ג, אז יגדל חיובו יותר מטועה בדבר הרשות, וסברא היא דעכ"פ לא נקיל בי' יותר מבאשם (דמשום דלא פרשי אינשי מני' החמירה בו תורה להביאו בשני דינרין דוקא) ונהי דמדינא חיובא דידי' הוא חטאת ולא אשם, מ"מ תו לא יצא במין חטאת פשוטה דבת דנקא, רק (מדאזלה אצלו סברא דפרשי אינשי מודאי איסור) יביא חטאת ממין המעולה, חטאת בת סלע, שהוא לפי"ד התוס' "חטאת מן המובחר"

ואם הדבר כן, אז מה נעים יהי' לפרש בזה דיוק לשונו של ר' ישמעאל במה שכתב אפנקסי' (שאין בה אפילו אות א' לבטלה) אני ישמעאל קריתי והטיתי דייק להזכיר לא רק עצמו של חטא (דאיל"ה לא הוי אפשר בחטאת שלמה כלל, רק בחטאת לשם מה שהוא, וכמו שהארכנו בזה למעלה) אך גם את הסיבה שהביאה אותו אל החטא, היינו שטעה בדבר מצוה דת"ת, ואמנם אעפ"י שטועה בד"מ הייתי, מ"מ לדידי אין בזה כדאי לפטור א"ע מחיוב חטאת, אלא דא"כ יהי' קולו חומרו, ולא תסגי לי עוד בחטאת כ"ש, רק לכשיבנה ביהמ"ק אביא חטאת שמנה, חטאת בת סלע, כמצוה מן המובחר, דבטועה בד"מ עכ"פ תו **(פו"ר, היינו דרמב"ם הא סתמא נקיט לולא איירי במעוברת, כדאוקים לה בגמרא התם) וכיון דגם בבנו מן הנדה הוי עכ"פ בנו לענין פו"ר א"כ הדר דמי להא דיבמתו, איך שיהי' הנה ד' הלח"מ מרפסין איגרי. ואכמ"ל עוד:)**