המדרש והמעשה דברים יט

מסתייע דלהני גז"ש לענין חליצה להכשיר נמי ימין, אבל לפסול חליצת שמאל אין לנו: **(ואם כדברינו אז אפי' אי נימא דלמדין ומשיבין ג"כ ניחא, דהא לפי דברינו הגז"ש לא באה להחמיר אלא להקל (דכשרה נמי בימין, ול"ב דוקא דומיא דתפלין) א"כ תו ליכא למיפרך מהא דמצורע דבעי עץ ארז ואזוב, ודו"ק

)** ובזה נצטמדו ד' הגאון נוב"י ז"ל דמפרש להך מוחלפת השיטה שאמר ר' יוחנן היינו שיטה דמתניתן וסר מעליו חומר הקושיא שהקשה עליו הגאון בית אפרים ז"ל, ובפרט דסעד גדול מצא הגאון ב"א ז"ל בעצמו לד' הנוב"י מד' הראב"ן ז"ל דמכשיר חליצת ימין

איברא דלפי"ז הדרא מילתא דא ותליא בזה מהיכי ילפינן שמאל דתפלין שכבר נתבאר בדברינו למעלה דר' יוחנן דאמר כתפלין כך מנעלים, ע"כ דיליף שמאל דתפלין מקרא דוקשרתם, ואוקי אמסתברא דהנחה שהיא מצוה נמשכת ע"כ עדיפא מקשירה, ומדאעפי"כ קשירה בימין והנחה בשמאל, ש"מ דבמידי דקשירה והנעלה. החשיבה תורה לשמאל יותר מימין, משא"כ לרב הפוסקים דסתמי כרב אשי דיליף מקרא דכהה, תו א"א לאמר דמשום חשיבותא דשמאל היא (מדאפקי' קרא בלישנא דקלישותא וקרי לי' כהה) אלא משום דקשירה חשיבא יותר מהנחה

ולפי"ז לרב הפוסקים לית הילכתא בזה כר' יוחנן, דאזיל בזה לשיטתי' (ואולי גם ראב"ן קרא דוקשרתם ס"ל לעיקר, ומשו"ה מכשיר חליצת שמאל) וניחא מה דרב הפוסקים ככלם פוסלים חליצת שמאל אפילו בדיעבד. וא"כ נהי דמצינו פתרי לישב ד' הנוב"י, מ"מ מדכל דבריו סובבים אליבא דריו"ח ולפי דברינו אזיל בזה ר' יוחנן לשיטתי' ורוב הפוסקים דילפי מקרא דכהה ע"כ כרבא ס"ל דחליצת שמאל פסולה א"כ לדינא אין נפ"מ גדולה, וסו"ס קשה מאד לסמוך ע"ז להכשיר חליצת שמאל, והרי גם הנוב"י בעצמו לא בא לצרפה רק לסניף בעלמא כמבואר שם

פרות הנושרין ממאמרנו זה: דפטור גידם א גבי תפלין של יד תלוי בזה מהיכי ילפינן הנחה דשמאל, אי מקרא דוקשרתם ואי מקרא דכהה; ודעכ"פ אין לפטור גידם מתפש"ר, ודלא כדמשמע לכא' מדברי הגאון שאג"א ז"ל; הוכחנו דמ"ש הש"ס [מנחות, ל"ד] דאם אין לו תפש"י ויש לו שתי תפש"ר טולה עור על א' מהן בדוקא קתני שיש לו "שתי" תפש"ר, אך אם אין לו אלא אחת, בודאי דאינו רשאי לטלות אפילו לבתר שהניח תפש"ר ואפי' היכי דליכא משום מעלין בקדש מדיוק לשונו של הרמב"ם ז"ל הוכחנו לפשוט ספקו של בעל אה"ח זצ"ל, דהיכי דא"א לו להניח אלא תפילה אחת, אז ל"ח בזה להא דאין מעבירין עה"מ, ומניח תפש"ר משום דמקודש טפי; העלינו דבר חדש בשיטת הרמב"ם, דמה שאמרו בסנהדרין לחלק למ"ד בעינן קרא כדכתיב בין נקטעה יד העדים עכשיו, או היתה קטועה מעיקרא, אין חילוק זה אלא לענין יד העדים בלבד, ולא לענין חסר בהן או רגל דמצורע, ואף להתוס' והר"ש דמחלקי גם לענין מצורע מ"מ הכל מודים דאין חילוק בזה לענין שאר מילי, כגון לענין יד דתפלין ודסוטה, ולענין רגל של חליצה, וישבנו מה שתמהו בזה בתוי"ט פ"ב דנגעים ובשו"ת חו"י; העלינו דמה שאמר ר' יוחנן בשבת ס"א כתפלין כך מנעלים ומ"ש ביבמות ק"ד גבי חליצת שמאל מוחלפת השיטה, הכל תלוי בזה מהיכן ילפינן הנחת שמאל דתפלין, ובזה ישבנו שיטת הנוב"י ממה שתמהו עליו האחרונים: