המדרש והמעשה במדבר עו

פרשת חקת זאת חקת התורה וגו' ויקחו אליך פרה אדומה. ר' אליעזר אומר נאמר כאן חקה וכו' בבגדי לבן הכתוב מדבר. שאלו תלמידיו את ריב"ז, באיזה כלים פרה נעשית, א"ל בבגדי זהב, אמרו לו, והלא למדתנו רבנו בבגדי לבן, אמר להם אם מה שראו עיני ושרתו ידי שכחתי, וכו' וכל כך למה כדי לחדד את התלמידים [ספרי כאן, ב'], והמאמר תמוה מאד שאם ידעו התלמידים מה שלמדן כבר, דבבגדי לבן נעשית, א"כ מה שאלו שוב, ובמה נסתפקו, ואף ריב"ז למה אפיך להם ותני שלא כפי"מ שלימדם מכבר, ומאי חדוד תלמידים יש במה ששינה להם נגד האמת? ולהלן בדברינו יבואר אי"ה כמין חומר

גרסינן [ביומא. מ"ג, א'.] וכבס בגדיו הכהן וטמא הכהן, הכהן בכיהונו (ללמד על פרה הנעשית לדורות שצריכה בגדי כהונה, רש"י שם). ולכאורה הוא מיותר, דמדבעי כהן, כדכתיב קרא ונתתם אותה אל אלעזר בג"כ נמי בעי, אך באמת לק"מ, עפי"מ דאיתא לעיל מזה [יומא, מ"ב] פלוגתא דרב ושמואל, דלרב שחיטת פרה פסולה בזר, ושחיטת פרו כשרה בזר, מדשחיטה לאו עבודה היא, ומקשה א"כ פרה נמי, ומשני שאני פרה דקדשי בדק הבית היא, מידי דהוי אמראות נגעים, וכלומר וכלהו עבודות דידה לאו עבודות גמורות נינהו, ולא שאני לן בין שחיטה לאינך, ואעפי"כ כלהו בעי כהונה, מידי דהוי אמראות נגעים), והא ודאי דמראות נגעים אעפ"י דבעי כהונה, מ"מ בגדי כהונה לא בעי, ע"כ קמ"ל קרא דהכא שאני דאפילו שחיטה דפרה ואעפ"י דכל עצמו של כהן אצלה אינו אלא מידי דהוי כמראות נגעים) בעי נמי בגדי כהונה: **(ולאח"ז רב ראיתי בספר מכונה כלי חמדה שנדמ"ת מידידי הרב הגאון דק' דוואהרט שנסתפק קצת בזה אי שחיטת פרה בעי נמי בג"כ, והביא בשם תו"י דבעי בג"כ, ורצה לתלותה במחלקת רש"י ותוס', ובחנם טרח הג' המחבר ומייתי לה מד' התו"י, דמוכח הוא ממשנה דפרה ומגוף הסוגיא דילמא כאן דשחיטה נמי בעי בג"כ, דהא תנן בפ"ד דפרה, שחטה שלא בכ"ג כשירה, ור"י מכשיר (כך גריס בתו"י לעיל מ"ב) ועלה אמר להלן, הניחא למ"ד לדורות בכהן הדיוט (היינו לר"י דמכשיר שחיטתה בכ"ה) שפיר, (כלומר שפיר אצטריך למימר דבעי בג"כ) אלא למ"ד לדורות בכ"ג (היינו לת"ק דפוסל שחיטתה שלא בכ"ג) השתא כ"ג בעינן, בכיהונו מבעי כו'. הרי דמוכח מן הש"ס להדיא דבין לת"ק ובין לר"י שחיטת פרה נמי בעי בג"כ, דהא תרוייהו אשחיטה קאי, ואין כאן שום מקום לספק ולמשוי מחלקת בזה בין רש"י ותוס'

)** אולם לפי"ז תבעי, נהי דבגדי כהונה בעינן מגזה"כ, מ"מ כלאים מנא לן דשרי בעבודת פרה, לשיטת הרמב"ם דס"ל דלא אשתרי כלאים בבג"כ שלא בשעת עבודה, והא בלא"ה יליף בספרי, מחקה חקה דיוהכ"פ, דבגדי לבן בעינן, וא"כ בדין הי' שאפילו כהן הדיוט לא לישתרי בעבודת פרה אלא בבגדי לבן ממש, היינו באבנט של בוץ, וק"ו לכ"ג דאבנטו של בוץ הוא אף במקדש, ביוהכ"פ. והרמב"ם ז"ל [פ"א מה"פ ה' י"ב.] כתב להיפך, וז"ל "והעושה אותה עובד בד' כלים של כהן הדיוט, בין שעשאה כהן הדיוט בין שעשאה כ"ג". והוא חמוה. וכבר העיר גם המ"ל בקצרה לתמוה