המדרש והמעשה במדבר ז

(וע"כ לא ניחא לי' למימר דשימש אלעזר בחייו של אהרן אלא דמת אהרן ושימש אלעזר, אך לגבי אלעזר אפשר דגם רחב"א יודה שאירע טומאה לאלעזר ושימש איתמר בחייו לפי שעה, וממילא כשמת אלעזר אח"כ בהכרח חזרה כהונה לאיתמר, כדין, שהשני חוזר לעבודתו, ואפילו במקום בן הראוי למלא מקום אביו (וא"כ יהי' נפשט בזה ספקו של הראנ"ח שבספר שעה"מ המובא כאן בהגהה. ודו"ק)

והנה כבר כתבנו למעלה דרחב"א כר"מ ס"ל (ולא כר' יוסי) ודלר"מ סילוק בפה לא ס"ל, ואיה"נ דמאז נשאר על איתמר (מדשימש פ"א, כשנטמא אלעזר, בכ"ג) כל מצות כהונה גדולה עליו ממש (כשיטת ר"מ) וממילא כשמת אלעזר תו א"א הי' לפינחס לירש גדולתו אחריו מכח ירושה, דהא איתמר הוי קיים ואין ממנין שני כ"ג כאחת, ולפי"ז צ"ל דמה דמסיים רחב"א במדרש שם "מת אלעזר שימש איתמר אין כונתו דמקמי הכי לא שימש בכ"ג, אלא דמקמי הכי שימש כסגן, והיא שגרמה לו להשאר בכ"ג משמת אלעזר ושלא יבא פינחס לכהן תחתיו

ומה דמצינו שנתכהן פינחס אח"כ [ומשמע בכ"ג, ע' זבחים ק"א, ב'] אפשר שאז כבר מת איתמר, ומה שלא ירשו בני איתמר כה"ג אחריו, אולי לא הי' לו לאיתמר בן הראוי למלא מקומו וע"כ נתכהן פינחס. והנה איתא התם ביומא, ארבב"ח אר"י הלכה כר' יוסי, ומודה ר' יוסי שאם עבר ועבד עבודתו כשרה, אר"י א"ר הלכה כר' יוסי ומודה ר' יוסי שאם מת ראשון שני חוזר לעבודתו, וע' בתוד"ה הלכה שהקשו וז"ל תימא הילכתא למשיחא, דכי הא"ג פריך בזבחים מ"ה כו, וי"ל דאיכא נ"מ אפי' בזה"ז לפרנס הממונה על הצבור, ועבר מחמת אונס, שכשיעבור האונס חוזר לשררותו, וגם נוהגין כבוד בשני. עכ"ל התוס'

וברור הדבר שתירוץ התוס' אינו מספיק רק לישב ד' ר"י א"ר, ולא דברי ר' יוחנן, דאילו ר' יוחנן לא אמר אלא "שאם עבר ועבד עבודתו כשרה", ודבר זה ל"ש אלא לענין כהונה גדולה, (דכהן הדיוט ששמש בת' בגדים מחלל עבודה כמ"ש בזבחים י"ח) אך בזה"ז לענין פרנס הממונה עה"צ אין שום נ"מ בזה דמאי אם עבר ועבד שייך בפרנס הממונה עה"צ, וא"כ על ר' יוחנן ודאי הקושיא במקומה עומדת "הילכתא למשיחא", ועכצ"ל לר' יוחנן, כחי' בתרא של התוס' שם, יעויי"ש

ואולם אף לר"י א"ר נמי קשה מאוד להלום ד' התוס', דאטו ר' מאיר מי לא ס"ל דראשון חוזר לעבודתו, וסו"ס מאי נ"מ בזה אי הלכה כר' יוסי לענין פרנס הממונה עה"צ, וכמו שהקשה מהרש"א ז"ל, ואפילו אי נימא דהתוס' אמסקנא קאי, היינו אמאי דמסיים ר"י א"ר דאם מת ראשון השני חוזר, נמי לא ניחא, דהא גם בזה אין שום חילוק בין ר"מ לר' יוסי, ואדרבא לר"מ לא כש"כ שהשני חוזר כשמת הראשון, כמובן

וכדי להצדיק קדש ולתרץ דברי רבותינו בעהתו"ס ז"ל נלענ"ד לישב שיטתם, אם שאינו כ"כ במשמע סגנון לשונם) דהנה זה ודאי שאף ר' מאיר יסבור להלכה, דאם מת ראשון השני חוזר, אך מדר' מאיר אין בהא שום ראי' מכ"ג לענין פרנס הממונה עה"צ, דהא ר"מ ס"ל דשני כל מצות כהונה גדולה עליו, ואפילו בחיי הראשון הוא עומד ומשמש בח' בגדים, וא"כ ודאי בדין הוא שאם מת הראשון שיהי' השני קודם, אפילו לבניו, לירש את מקומו, דהא לא פקעה קדושתו כלל אפילו בחיי הראשון (ועוד דהא ד"ת אין ממנין שני כ"ג אלא אחד, ונהי כשנטמא הראשון ע"כ שיתקינו אתר תחתיו ושיהי' שנים (לר"מ, דס"ל שני כל מצות כ"ג עליו ודלא ס"ל סילוק בפה.) התם א"א בלא"ה ואין זה מנוי שנים לכתחילה, אך כשמת הראשון איך ימנו את בנו תחתיו הלא זה יהי' כעין מנוי שני כהנים גדולים לכתחילה. וז"פ). וכ"ז בכהן גדול, אך בפרנס הממונה ונדחה לשעה מחמת אונס, ושמש אחר תחתיו, הלא כשחזר הראשון לעבודתו, שב זה השני להיות הדיוט כבתחילה, כל זמן שהראשון תי, ומהיכי תיתא נימא שכשמת הראשון שיבא זה השני, שכבר אין לו שום שייכות למנוי זה משכבר הימים, לדחות ירושת בנו ולשמש תחתיו

? ולפי"ז לר' מאיר, נהי דבכ"ג ודאי מודה, שאם מת הראשון השני חוזר, מ"מ