המדרש והמעשה במדבר נז

איסורא דח"ש אינו אלא מגזה"כ, ומקרא דכל חלב, דאי מסברא, ומשום דחזי לאצטרופי, ודאי דאין שום סברא לחלק בינייהו, דהא גם חמץ חזי לאצטרופי עכ"פ, ומדמוכח אליבא דרמב"ם דעיקר איסורא דח"ש הוא מגזה"כ, ודאי דבאיסורין שמענו, אך במ"ע לא שמענו, ושפיר כ' המ"ל דבמ"ע אם אכל פחות מכזית לא עשה ולא כלום מדין תורה, וניחא גם מה שכתב הרמב"ם לשיטתו גבי מאכיל מבשר הפסח לב"נ (אעפ"י שבלא"ה אין בו מלקות) דאינו עובר אלא במאכיל כזית דוקא, דמדאין איסורו במאכיל לב"נ אלא מה שיש בו מצוה לישראל, ומדהוכחנו לשיטת הרמב"ם דבמ"ע אם אכל ח"ש אין בו שום מצוה מה"ת, א"כ במאכיל לב"נ ח"ש, ג"כ אין בו איסור מה"ת, דהא בהא תלי' וכדאמרן

כל זה אי נימא דעיקר ילפותא לאיסור ח"ש מה"ת הוא מקרא דכל חלב (וכמו שהוכחנו דרמב"ם ז"ל הכי ס"ל), אך אי נימא דעיקר הלמוד מן הסברא דחזי לאצטרופי, בודאי דאין לחלק בין אכילת איסור לאכילת מצוה, וכדברי הגאון ברכי יוסף, ולא זו בלבד דלא גרע בזה אכילת מצוה לענין ח"ש, אלא די"ל עוד דאפילו ר"ל מודה במ"ע, משום דלא פליג אעיקר סברא דחזי לאצטרופי, אלא דס"ל דחזי ועומד להצטרף בעינן, וכמו שבארנו למעלה דאין לך חזי ועומד לאצטרופי יותר מאכילת מצוה, וכבר הוכחנו זאת בדרך פלפול מקושית הריט"א על הרמב"ן בה, חלה, גם בארנו לעיל שלענ"ד אולי יתפרשו בזה דברי הירושלמי פ"ו דתרומות "ומודה ר"ל בעתיד להשלים", היינו במידי דחזי ועומד להצטרף. ודו"ק בכ"ז כי נכון הוא

פירות הנושרין מדברינו. מצאתי פשר לדעת הסמ"ג דאזהרה דכל בן נכר לא יאכל בו אאוכל עצמו נאמר (ולא על המאכיל כדעת הרמב"ם). העלתי דבין לרמב"ם ובין לסמ"ג אין לחדש בלאו זה גם איסור הנאה אף לר' אבהו ודלא כמו"ש בס' מנחת חנוך. גם הוכחתי מד' התוס' פסחים דאיסור הנאה בכלל הוא מין איסור בפ"ע שאינו שייך בב"נ כלל. הוכחתי דלאו זה דמאכיל פסחים לעכו"ם לא דמי למלביש חברו כלאים, וישבתי דעת הרמב"ם דפטרו ממלקות. הוכחתי מדעת הרמב"ם כשיטת המ"ל פ"א מה' חו"מ דלענין מ"ע ח"ש לאו כלום הוא. תרצתי ד' בעל שו"ת שבו"י החמורים, והעלתי לחלק בח"ש לענין שבועה בין אוכל אכילת רשות ובין אוכל אכילת מצוה. העלתי לחזק ד' בעל ברכ"י ודעימי' דח"ש מילתא היא אף לענין מ"ע, ולא זו בלבד אלא דעדיפא מ"ע ממצות ל"ת לענין זה ודלדעת הירושלמי בהא אף ר"ל מודה. ישבנו בזה ק' הרי"ט אלגאזי בבכורות מ"א. העלתי פי' חדש בד' הירושלמי פ"ו דתרומות מודה ר"ל באיה"נ וביוהכ"פ ובעתיד להשלים. העלתי הסבר חדש בענין התראת ספק במחוסר מעשה וישבתי בזה ק' התוס' מכות ט"ו. העלתי דענין זה דח"ש במ"ע תלי' בהא אי ילפינן מכל חלב או מסברא דחזי לאצטרופי ובזה ישבנו ד' הרמב"ם מה שהצריך לענין מאכיל פסחים לב"נ כזית דוקא: נסדר בדפוס של ר' חנוך העניך פאלמאן, במיעטרקוב.