המדרש והמעשה במדבר ג

פרשת במדבר (א) (בדין כהן או פרנס שעבר מחמת או גם) אלה תולדות משה ואהרן וגו', אלה בני אהרן נדב ואביהו וגו' וימותו ובנים לא היו להם. לא מתו נו"א אלא לפי שלא נשאו להם נשים, שנאמר [מ"ר במדבר]. ובנים לא היו להם, הא היו להם בנים, היו הם קודמין, שכל הקודם לנחלה קודם לכבוד. [שם ב'] ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם. ר' יצחק אומר בחייו, כמד"א וימת הרן ע"פ תרח אביו כו', רחב"א אומר במותו, כמד"א ויקם אברהם מע"פ מתו. על דעתי' דר' יצחק, נטמא אהרן שימש אלעזר, נטמא אלעזר שימש איתמר. ע"ד דרחב"א, מת אהרן שימש אלעזר, מת אלעזר שימש איתמר

הנה לר' יצחק דדריש על פני בחייו. של אהרן, ולרחב"א דדריש "לאחר מותו" לכאו"א מהם יש סמך מן המקראות, וצריך באור במאי פליגי, וגם זו שסיים המדרש אליבא דר"י, "נטמא אהרן שימש אלעזר, נטמא אלעזר שימש איתמר", נראה לכאורה כיתור לשון

אך באמת הדברים מדויקים מאד דמפשטות הלשון "ויכהן או"א ע"פ אהרן" הוי משמע לכאורה שנתכהנו בכהונה גדולה ממש, ושגם שמשו בה ביחד ובזמן אחד עם אביהם, אבל באמת זה לא יתכן כלל, חדא דאין כ"ג אלא אחד, וכך מפורש [בתו"כ צו, נ"א] מקרא דאותו, ולא שנים, וכ"ה ברמב"ם [ה' כהמ"ק, פ"ד, הט"ו] ובירושלמי דהוריות [פ"ג]. ועוד דבימיו של אהרן ודאי לא הוי אפשר, ב' כ"ג בב"א דהא מפשטות ל' הכתובים אצל מיתתו של אהרן משמע להדיא, דלא היו שם בגדי כהונה גדולה אחרים, חוץ מאותם של אהרן (שהוזקק להפשיטם ולהלבישם את אלעזר בנו), ואיך ישמש אלעזר בחיי אהרן בכ"ג, והוא מחוסר בגדים? (ומשרע"ה כל ימי המלואים בחלק לבן שמש כמבואר [תענית, י"א]). וחוץ לדרכנו אולי י"ל עפימ"ש הרמב"ן פ' שמיני דבני אהרן כל ימי המלואים עשאום כדין משוח מלחמה לדורות וכו' ואפשר שזה יהי' נוהג באלעזר ואיתמר כל ימיהם כו' עכ"ל הרמב"ן שם, וידוע דמשוח מלחמה משמש רק בד' בגדים כמסקנת הש"ס יומא ע"ב. ודו"ק. ועכצ"ל דבאמת לא שמשו בכ"ג בבת אחת לעולם וזוהו מה דאמר במדרש "דאם נטמא אהרן שמש אלעזר בכ"ג, נטמא אלעזר, שמש איתמר"

איברא דבאמת לא זו בלבד שא"א לאמר ששמשו בכ"ג יחדיו, אלא אף זו שנתכהנו בכ"ג ממש בחיי אביהם ג"כ לא ניתן להאמר כלל, דאם כן הא אפילו בכהונת הדיוט שוב לא היו יכולים אלעזר ואיתמר לשמש בחיי אביהם, דהא כ"ג שעבד בפחות משמנה בגדים ואפילו בעבודה הראוי' לכהן הדיוט, הו"ל מחוסר בגדים וח"מ [כדאיתא בזבחים י"ח וברמב"ם פ"י מה' כהמ"ק], והא מן הכתובים מפורש יוצא להיפך, שלא פסקה עבודת הדיוט מהם כל אותו הזמן, כדכתיב וימציאו אליו בני אהרן, ויקריבו בני אהרן, וכהנה רבות, וע"כ כך צ"ל דלמ"ד במותו ולא בחייו רצונו לומר דאפילו בתור סגן לא אירע מעולם שיבא א' מבני אהרן לשרת תחתיו, דלקריו הי' טובל ולקרובים הא אין כ"ג מטמא, ובאנינות הא כ"ג מקריב, זוהי דעתו דמ"ד "במותו", ולר' יצחק לא ניחא לי' בהא, דלדידי' "על פני" בחייו משמע, ולפי דא"א לומר דנתכהנו ממש בחייו, ומטעמי