זוהר הרקיע, שרשים יא

השרש האחד עשר הוא שאין ראוי למנות חלקי המצוה בפרט חלק וחלק בפני עצמו כשיהיה המקובץ מהם מצוה אחת והנה בדברים המעכבים זה את זה הדבר ברור שאין למנות החלקים וזה בארבעת מינין שבלולב וטהרת מצורע בעץ ארז ואזוב ושני תולעת ושתי צפורים שלא נמנה מצות לולב אלא אחת ומצות טהרת מצורע אחת וכן כל כיוצא בזה וכן הוא הסכמת הכל אבל הרמב"ם ז"ל נסתפק בציצית מפני ששנינו התכלת אינה מעכבת את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת שהיה ראוי לפי שרש זה למנותן שתי מצות אבל הסכים למנותן מצוה אתת לפי שנמצא במכילתא יכול שהם שתי מצות תלמוד לומר והיה לכם ומה שיש לדקדק בזה אכתוב בפי' האזהרות: