זוהר הרקיע, מצוות עשה לה

ומעשר ממעשר. וגם ודוי מעשר. ומבהמה תעשר. וראש גז מעדרים:

מצות עשה להוציא מעשר מצמח הארץ שנ' כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליי' תרומה וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליי' הוא. כן כתב הרז"ל ושגגה הוא שזה הפסוק נאמר על מעשר שני שהוא קדש ונאכל בירושלם והוא נפדה לאכול חוץ לירושלם ועליו נאמר שם וכי יגאל איש ממעשרו. ומעשר ראשון אינו נאכל בירושלם ואין צריך לפדותו ועליו נאמר ואכלתם אותו בכל מקום. וכבר הרגיש הרמב"ן בזה אבל המצוה במעשר ראשון ומעשר שני הוא עשר תעשר את כל תבואת זרעך. ופירשו ז"ל בשני מעשרות הכתוב מדבר מעשר ראשון ומעשר שני. ולפי זה היה נראה שאין נימנין אלא מצוה אחת אלא שבספרי למדו זה מאמרו והרמותם ממנו תרומת יי' שזה בא ללמד ונמצא למד מה תרומת מעשר חובה אף מעשר ראשון חובה. וביאר הכתוב במעשר זה שהוא ניתן ללוים שנ' ולבני לוי הנה נתתי את כל מעשר בישראל והלוים מצווין להוציא מעשר מן המעשר ויתנוהו לכהנים ומפורש הוא בכתוב והנה הם שתי מצות נמנות מעשר ראשון ותרומת מעשר ואין דינם שוה שהמעשר הראשון אין בו חיוב מיתה לזרים ובמעשר מן המעשר יש בו חיוב מיתה ובספרי תני' והרימותם ממנו ממין על מינו ולא ממין על שאינו מינו עוד דרשו שלא יתרום מן המחובר על התלוש ולא מן התלוש על המחובר ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש ולא מן פירות הארץ על פירות ח"ל ולא מן פירות ח"ל על פירות הארץ ולפ"ז יש כאן מצוה אחרת בלאו הבא מכלל עשה שאם תרם כן הוא עובר בעשה וזה דומה לאוכל כזית צלי ביום שהוא עובר בעשה והכניסו הרמב"ן ז"ל במנין כמו שהזכיר למטה וא"כ ראוי הוא לפי דרך זו להכניס זו העשה במנין וגם בראשון מתמורה (ה') אמרו והרי תורם ממין על שאינו מינו דאמר רחמנא כל חלב יצהר וגו' ליתן חלב לזה וחלב לזה ותנן אין תורמין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה והקשו קושי' זאת על אביי דס"ל כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני א"כ מוזהרים אנו מן התורה:

וגם וידוי מעשר מצות עשה להתודות לפני השם ודוי מעשר שנ' ואמרת לפני יי' אלהיך בערתי הקדש מן הבית:

ומבהמה תעשר. מצות עשה לעשר מעשר בהמה כאומרו וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש ליי'. וכן אמרו בספרא יהיה קדש ליי' מלמד שכל מעשר בהמה בעמוד עשר ואין לכהנים כלום מזה הקרבן ולא מהפסח אלא הדם למזבח והשאר לבעלים. ואני תמה מה שכר קבע השם לכהנים בשביל עבודה זו שנראה מלשון הכתובים בפרשת צו שהמתנות הם בשכר העבודות כגון שיירי מנחות וחזה ושוק ולחמי התודה ועור העולה ובשר חטאות ואשמות:

וראש גז מעדרים מצות ראשית הגז שנ' ראשית גז צאנך תתן לו. ואומרו מעדרים לפי שאינו חייב בראשית הגז עד שיהיו חמשה שנ' וחמש צאן עשויות והוא עדר ושכח המשורר ז"ל מצוה אחת לא כתבה והיא ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה: