זוהר הרקיע, מצוות לא תעשה סג

ולא ישתה יין. לחכלילות עין. ולא חומץ יין. ויתר הדברים:

מה שכתב למעלה ולא יצא וכאן לא ישתה לשון יחיד אעפ"י שאמר ותער לא יעבור על ראשי נזירים לשון רבים השיר לחצו. ורוצה לומר כל אחד מהנזירים. ובכלל אזהרת שתיית יין נכנסת אזהרת שתיית חומץ. ואין בחומץ לאו מיוחד. והרמב"ם ז"ל הביא ראיה לזה ממה שאמרו בגמ' נזירות (ל"ח ב') אכל ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגים וסחט אשכול של ענבים לוקה חמש. והיו מבקשים בגמ' לאו אחר נוסף על אלו אלא ששיירו התנא ואמרו והא שייר לאו דלא יחל ולא אמר והא שייר חומץ נתבאר מזה כי אינו לוקה על החומץ בפני עצמו, ומה שאמרה התורה חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה הוא לומר שאסור לשתות יין ואפי' החומץ והכל בכלל אזהרה אחת ולא שתיית יין הוא. וכל משרת ענבים לא ישתה ולמדו מזה בגמ' איסור לטעם כעקר. ויתר הדברים הם ענבים לחים ויבשים וחרצנים וזגים. והם חמש לאוין ללקות עליהם כמו שזכרנו. וכן אמרו במשנה. והרמב"ם ז"ל מנאן חמש לאוין בחיבורו הגדול ובנסחתו הראשונה מספר המצות שהגיעה ביד הרמב"ן ז"ל לא מנאן אלא אזהרה א' וכן דעת הרמב"ן ז"ל למנותן אחת והיא לאסור כל אשר יצא מגפן היין. אבל בנוסחא אחרונה של ספר המצות שהגיעה לידנו חזר בו ומנאן חמשה לאוין כמו בחבורו הגדול וזהו על פי מחלוקתן בלאו שבכללות כמו שכתבתים בשרשים: