זוהר הרקיע, מצוות לא תעשה נ

ומום בו לא יקרב. להקריב שי נערב. בגבן או גרב. ופסחים או עורים:

אך אל הפרוכת לא יבא ואל המזבח לא יגש אינם כי אם לאו אחד במנין לפי שכל אחד הוא צריך לתשלום הענין שמהאחד לא היה נלמד חבירו כמו שהתבאר בספרא, וענין הלאו הזה הוא איסור כניסת בעל מום מן המזבח ולפנים עם כל ההיכל. ויש אזהרה אחרת והיא שלא יעבוד בעל מום והוא אמרו איש איש מזרע אהרן אשר יהיה בו מום לא יקרב. ור"ל לא יקרב לעבודה וכן אמר בספרא אין בעל מום במיתה אלא באזהרה וזהו שאמר המשורר ז"ל ומום בו לא יקרב להקריב שי נערב כי הקרבן שהוא מקריב כהן תם הוא נערב לאל יתעלה כאמרו וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים ושי הוא קרבן כמו יובילו שי למורא. והרמב"ם ז"ל עשה לאו מיוחד לבעל מום עובר שלא יעבוד כל זמן שהמום בו. והביא ראיה מלשון ספרי אשר יהיה בו מום לא יקרב אין לי אלא מום קבוע מום עובר מנין ת"ל כל אשר בו מום והמשורר ז"ל קבע מום עובר וקבוע כאחת כי גרב הוא מום עובר וגבן ופסחים ועורים הם מומין קבועים ולפי דעת הרז"ל יש בזה שלש לאוין האחד איסור כניסה לפנים מן המזבח לבעל מום וימנה אחת אעפ"י שיש בו שני לאוין כמו שנודע מהשרשים, והשנית אסור עבודה לבעל מום קבוע, והשלישית לבעל מום עובר והרמב"ן ז"ל חלק עליו ואמר שאין איסור כניסה לבעל מום מן התורה. והביא ראיה ממה שאמרו בספרי ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרוכת וגו' והזר הקרב יומת לעבודה אתה אומ' לעבוד' או אינו אלא לעבודה ושלא לעבודה אמרת ומה בעל מום שלא ענש בו מיתה לא ענש בו אלא לעבודה זר שענש בו מיתה דין הוא שלא יענש בו אלא לעבודה הא מה ת"ל והזר הקרב יומת לעבודה וזהו לשון הכתוב ואל המזבח לא יגש ולא יחלל שאם עבד חלל ואם לא עבד מה חלול יש כאן וכל לשון גישה אינו אלא לעבודה כגון או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה לה', ואיסור ביאה אל הפרוכת הוא לאסור עליו הזאות שעל הפרוכת, וגישת המזבח היא איסור עבודות שעל המזבח ושתיהם הוצרכו כמו שדרשו בספרא כמו שכתבתי וכן כתב רש"י" ז"ל בפירוש התורה אבל ליכנס שלא לעבודה אינו אסור מן התורה שהרי כהנים בעלי מומין נכנסין בין האולם ולמזבח כדי לצאת בערבה (סוכה מד). ומה ששנינו במסכת כלים שאין נכנסין שם בעלי מומין מעלה מדבריהם היא ולמצות ערבה התירו וכן לתיקון הבנין נכנסין שם אפילו לויים וישראלים כמו שהוא מוזכר בסוף עירובין. וכן חלק עליו הרז"ל במה שעשה איסור עבודה לבעלי מומין שתי אזהרות אחת לבעל מום קבוע ואחת לבעל מום עובר. ואומר הרז"ל שהכל אזהרה אחת ולא נזכרו שניהם אלא להשלים הדין כלומר בעל מום בין קבוע בין עובר לא יעבוד בו כמו שכתב הוא ז"ל בהזכרת הפרכת וגישת המזבח שהוא כדי להשלים הדין לא אזהרה מיוחדת: