זוהר הרקיע, מצוות לא תעשה מב

ולא תוציא לחוץ. בשר פסח נחוץ. וזר וערל מחוץ. ותושב ושכירים:

נחוץ. קרא הפסח נחוץ מלשון כי היה דבר המלך נחוץ. והמוציא מבשר הפסח חוץ לחבורה הוא עובר בלאו שנאמר לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ואמר במכילתא חוץ למקום אכילתו ואינו חייב עד שיעשה עקירה והנחה כענין הוצאת שבת מרשות לרשות. שלשה לאוין יש באכילת פסח והם כל בן נכר לא יאכל בו ותרגם אונקלוס כל בר ישראל דישתמד וכן פי' במכילתא זה ישראל מומר שעבד ע"ז, וכל ערל לא יאכל בו הוא שמתו אחיו מחמת מילה, שכיר ותושב לא יאכל בו והוא שנתגייר ומל ולא טבל. וכן פי' ביבמות פ' הערל וכן כתב המשורר ז"ל, ופי' מחוץ יעמוד בחוץ ולא יבא בחבורה לאכול: