זוהר הרקיע, מצוות לא תעשה לב
Zohar HaRakia, Negative Commandments 32 · זוהר הרקיע · free full Hebrew text
Open in the reader →ולא תתן אכלך. במרבית פן אכלך. ולא תרוץ רגלך. מלשני בסתרים:
התורה אמרה את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך וענין נשך הוא שילוה לו עשרה זוזים ויתן לו בכל חדש זוז כל זמן שמעותיו בידיו, ומרבית הוא שיתן לו שתי מדות חטה בשלש מדות מכאן ועד זמן פלוני ואינן שני לאוין שהרי בפ' איזהו נשך (ס ב) אמרו אי אתה מוצא נשך בלא מרבית ולא מרבית בלא נשך ולמה חלקן הכתוב לעבור עליו בשני לאוין. ושם אמרו נשך ותרבית חדא מילתא היא אבל רבוי הלאוין בענין אחד אינו מוסיף במנין המצות כמו שנודע מהשרשים והמשורר ז"ל כתב כבר ומנשך תחדל להרבות במחירים, ומה שאמר פן אכלך הוא אמרם ז"ל נכסי מלוי ברבית מתמוטטין שנאמר (תהלים ט"ו ה') כספו לא נתן בנשך וגו' לא ימוט לעולם וגו' (שמות ל"ג ג') ופן אכלך בדרך הוא כמו אכלך בדגש:
ולא תרוץ רגלך מלשני בסתרים התורה אמרה לא תלך רכיל בעמך. ופי' ז"ל לא תהא רך לזה וקשה לזה והיא אזהרה לדיין שלא יכבד לאחד מבעלי דינין יותר מחבירו בדברי טענותיהם. עוד אמרו דבר אחר לא תהא כרוכל מטעין דברים והולך והיא אזהרת הרכילות. וזו כונת המשורר ז"ל ותפס לשון הכתוב מלשני בסתר רעהו אותו אצמית. ומלת מלשני היא בינונית לזכר מבנין מרובע. והיו"ד נוספת והוא כמדבר עם הרכיל אתה מלשני לא תרוץ רגלך ויש בזה אזהרה למוציא שם רע כמו שהזכירו בפ' נערה שנתפתתה: