זוהר הרקיע, מצוות לא תעשה כ

ולא תשא חטאו. אשר לבו מלאו. ולא תחשוב לשונאו. במשטמת ערים:

יאמר מי שלבו מלאו ויצרו הסיתו לעשות עבירה לא תשא חטאו [ל]הוכיחו (בדברים) [ברבים] כדי לביישו וכן בגמ' ערכין ובספרא הוכח תוכיח יכול אפי' מוכיחו ופניו משתנות ת"ל ולא תשא עליו חטא מכאן אמרו חז"ל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלעוה"ב:

ולא תחשוב לשנאו. אמר כן לפי שלא אסרה תורה אלא שנאה שבלב כמו שאמר בספרא ובגמ' ערכין: כמשטמת ערים, לא אסרה תורה אלא שנאה ששונא האויב לאויבו דרך משטמה אבל אם הוא בעל עבירות ואין לו עדים להביאו לבית דין חייב לשנאתו שנאמר יראת יי' שנאת רע ועל זה אמר כי תראה חמור שונאך. כמו שהוא מוזכר בגמ' פסחים. וערים הם האויבים כמו (שמואל א' כ"ח ט"ז) ויהי ערך פי' אויבך: