ספר הזהר, ויקרא נד
Zohar, Vayikra 54 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →אָמְרוּ רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסִי, וַדַּאי אוֹרְחָא תַּקִינָא קָמָן, עָאלוּ לִמְעַרְתָּא וְדַמְכוּ. בְּפַלְגּוּ לֵילְיָא, שַׁמְעוּ קָל חֵיוָתָא בְּמַדְבְּרָא דְּנַהֲמֵי. אַתְּעָרוּ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, הָא עִידָּן הוּא לְסַיְּיעָא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּהִיא מְשָׁבַּחַת לְמַלְכָּא. אָמְרוּ, כָּל חַד וְחַד לֵימָא מִלָּה מִמַּה דְּשָׁמַע וְיָדַע בְּאוֹרַיְיתָא, יָתְבוּ כֻּלְּהוּ.
פָּתַח רִבִּי חִיָּיא ואָמַר, (תהילים כ״ב:א׳) לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד. מַאן אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר. דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. דְּאִקְרֵי (משלי ה׳:י״ט) אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן. וְכִי אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, וְלָא כָּל יוֹמָא. אֶלָּא, אַיֶּלֶת: מֵהַהוּא אֲתַר, דְּאִקְרֵי אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן. וְהִיא אַתְיָא מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי שַׁחַר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (הושע ו׳:ג׳) כַּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ, וְדָוִד מַלְכָּא עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קָאָמַר דָּא, דְהָא לֹא אֲמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דָּא (ס"א דאקרי אילת אהבים ויעלת חן והיא אתייא מההוא אתר דאקרי שחר כמה דאת אמר כשחר נכון מוצאו ודוד מלכא על כנסת ישראל קאמר דא) מַשְׁמַע דִּכְתִּיב עַל אַיְּלֶת הַשַּׁחַר.
תָּא חֲזִי, בְּשַׁעֲתָא דְּרָמַשׁ לֵילְיָא, פִּתְחִין סְתִימִין דְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי מִשְׁתַּכְּחֵי (ס"א משתככי). וְכָל אִינּוּן רְחִיקִין, מִתְעָרִין וְאַזְלִין וְשָׁטָאן כָּל עָלְמָא, וּמְהַדְּרִין עַל גּוּפֵי בְּנִי נָשָׁא, וְסַחֲרֵי לְאַתְרַיְיהוּ וּלְעַרְסַיְיהוּ. וְחָמָאן דִּיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וּמִסְתָּפֵי. דְּהָא אִתָּקָפוּ בְּעַרְסַיְיהוּ בְּמִלֵי דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וּבְנֵי נָשָׁא, נִשְׁמָתְהוֹן סַלְּקִין כָּל חַד וְחַד כִּדְחֲזֵי לֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּנִשְׁמָתְהוֹן סַלְּקִין לְעֵילָּא, וְלָא מִתְעַכְּבֵי בַּאֲתַר אָחֳרָא דְּלָא אִצְטְרִיךְ.
כַּד אִתְפְּלַג לֵילְיָא, כָּרוֹזָא קָאִים וְכָרִיז, וּפִתְחִין פְּתִיחוּ. כְּדֵין רוּחָא חַד דִּסְטָר צָפוֹן אִתְּעַר, וְאָקִישׁ בְּכִנוֹר דְּדָוִד, וּמְנַגֵּן מֵאֵלָיו. וְשַׁבְּחַת לְמַלְכָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּצַדִּיקַיָּיא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן.
זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִתְּעַר בְּהַהוּא זִמְנָא וְאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל מַאן דְּקָאִים בְּהַהוּא זִמְנָא וְאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, אִקְרֵי חַבְרֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל. וְלא עוֹד, אֶלָּא דְּאִלֵּין אִקְרוּן אַחִים וְרֵעִים לֵיהּ. דִּכְתִּיב, (תהילים קכ״ב:ח׳) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. וְאִקְרוּן חֲבֵרִים בַּהֲדֵי מַלְאֲכִין עִלָּאִין, וּמַשִׁרְיָין עִלָּאִין, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ח׳:י״ג) חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ.
כַּד אָתֵי יְמָמָא, כָּרוֹזָא קָאִים וְכָרִיז, וּפַתְחִין דִּסְטָר דָּרוֹמָא אִתְפְּתָחוּ. וּמִתְעַרִין כֹּכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּפִתְחִין דְּרַחֲמִין אִתְפְּתָחוּ. וּמַלְכָּא יְתִיב וְקַבִּיל תּוּשְׁבְּחָן. כְּדֵין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נַטְלָא לְאִינּוּן מִלִּין וְסַלְּקָא. וְכָל אִינּוּן חֲבֵרִים אֲחִידָן בְּגַדְפָּהָא, וּמִלַּיְיהוּ אַתְיָין וְשַׁרְיָין בְּחֵיקָא דְּמַלְכָּא. כְּדֵין פָּקִיד מַלְכָּא, לְמִכְתַּב כָּל אִינּוּן מִלִּין.
וּבְסִפְרָא כְּתִיבוּ כָּל אִינּוּן בְּנֵי הֵיכָלֵיהּ, וְחוּטָא דְּחֶסֶד אִתְמְשַׁךְ עָלַיְיהוּ, דְּמֵהַהוּא חוּטָא אִתְעֲטָּר בַּר נָשׁ בְּעִטְרָא דְּמַלְכָּא, וּמִנֵּיהּ דַּחֲלִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, הוּא עָאל בְּכָל תַּרְעֵי מַלְכָּא, וְלֵית מַאן דְּיִמְחֵי בִּידוֹי. וַאֲפִילּוּ בְּזִמְנָא דְּמָארֵיהוֹן דְּדִינָא קַיְימִין לְמֵידָן עָלְמָא, לָא דַּיְינִין עָלֵיהּ דִּינָא. בְּגִין דְּהָא אִתְרְשִׁים בִּרְשִׁימוּ דְּמַלְכָּא, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּאִיהוּ מֵהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וּבְגִין דָּא לָא דַּיְינִין עָלֵיהּ דִּינָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל שֶׁכֵּן בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא תָּאִיב עַל מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא.
תָּא חֲזֵי, רָזָא דְּמִלָּה, לָא קַיְּימָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קָמֵי מַלְכָּא אֶלָּא בְּאוֹרַיְיתָא. וְכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא אִשְׁתְּדָלוּ בְּאוֹרַיְיתָא. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שָׁרָאת עִמְּהוֹן. כַּד אִתְבְּטָלוּ מִמִּלֵּי אוֹרַיְיתָא, לָא יַכְלָא לְקַיְּימָא עִמְּהוֹן שַׁעֲתָא חֲדָא. בְּגִינֵי כַּךְ, בְּשַׁעֲתָא דִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל אַתְּעָרַת לְגַבֵּי מַלְכָּא בְּאוֹרַיְיתָא, אִתְתָּקִיף חֵילָהָא, וּמַלְכָּא קַדִּישָׁא חַדֵּי לְקַבְּלָא לָהּ.
וכָל זִמְנָא דִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל אָתַת לְקָמֵי מַלְכָּא, וְאוֹרַיְיתָא לָא אִשְׁתְּכַחַת עִמָּהּ, כִּבְיָכוֹל תָּשַׁשׁ חֵילָהָא. וַוי לְאִינּוּן דִּמְחַלְּשִׁין חֵילָא דִּלְעֵילָּא, בְּגִינֵי כַּךְ, זַכָּאִין אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְכָּל שֶׁכֵּן בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לְאִשְׁתַּתְּפָא בָּהּ בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָארִי עָלֵיהּ, (ישעיהו מ״ט:ג׳) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
אדם כי יקריב וגו׳: אדם כי יקריב מכם קרבן לה׳. א״ר אלעזר, מקרא הזה כך היה צריך להכתב, אדם כי יקריב קרבן לה׳, מהו מכם. ומשיב, אלא הכתוב בא להוציא את אדם הראשון, שהוא הקריב קרבן, כשברא הקב״ה את העולם. שלא הקריב מבקר וצאן, אלא שור מקרין בעל קרן אחת, (שבת כ״ח:)…