ספר הזהר, ויקרא נב

יָתְבוּ גּוֹ הַהוּא מְעַרְתָּא כָּל הַהוּא יוֹמָא, כַּד רָמַשׁ לֵילְיָא, אִתְנְהִיר סִיהֲרָא בִּמְעַרְתָּא. עָבְרוּ תְּרֵי טַיָּיעֵי, וַחֲמָרֵיהוֹן טְעִינִין מֵחַמְרָא וּמֵיכְלָא לְגַרְמַיְיהוּ שָׁארֵי עַל מָטוּלָא. אָמְרֵי הַאי לְהַאי, נָבִית הָכָא, נִיהַב מֵיכְלָא וּמִשְׁתְּיָיא לַחֲמָרֵי, וַאֲנָן נָעוּל לִמְעַרְתָּא דָּא. אָמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ עַד לָא נִיעוּל, תֵּימָא הַאי קְרָא דְּלָא מִתְיַישְּׁבָא.

אָמַר לֵיהּ מַאי הוּא. אָמַר לֵיהּ מִלָּה חַד, דִּכְתִּיב, (תהילים נ״ב:י״א) אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ וְגוֹ'. מַהוּ כִּי עָשִׂיתָ, וְלָא כְּתִיב מָה. וּכְתִיב כִי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךָ. וְכִי לְגַבֵּי אָחֳרָא לָאו אִיהוּ טוֹב, לָא הֲוָה בִּידֵיהּ. אָמַר וַוי לְטִיוּעָנָא, דְּשָׁבַקְנָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִינֵיהּ. רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי דַּהֲווֹ יַתְבֵי בִּמְעַרְתָּא חֲדוּ, אָמַר רִבִּי חִיָּיא לְרִבִּי יוֹסֵי, וְלָא אֲמָרִית לְךָ דְּכַד עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נִיסָא, בְּכֹלָּא עָבִיד. נַפְקוּ.

כַּד נַפְקוּ אַקְדִּים רִבִּי חִיָּיא וּפָתַח, (ישעיהו נ״ז:י״ט) שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק. תְּרֵי שְׁלָמָא הָכָא, חַד לָרָחוֹק, וְחַד לַקָּרוֹב, וְכֹלָּא חַד. לָרָחוֹק, דְּאִתְעָבִיד קָרוֹב. (תו לרחוק) דָּא הוּא מָארֵיהּ דִּתְשׁוּבָה, קוֹדֶם הֲוָה רָחוֹק, וְהַשְׁתָּא אִיהוּ קָרוֹב. תּוּ רָחוֹק, כַּד בַּר נָשׁ אִתְרְחִיק מֵאוֹרַיְיתָא. רָחִיק הוּא מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמַאן דְּקָרִיב לְאוֹרַיְיתָא, קָרִיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּהֲדֵיהּ, וְהַשְׁתָּא אִתְחַבָּרוּ עִמָּנָא וְעוּלוּ לִמְעַרְתָּא אָתוּ אִינּוּן טַיָיעִין וְאִשְׁתָּתָּפוּ עִמְּהוֹן. אִשְׁתֶּנְקָלוּ לַחֲמָרַיְיהוּ, ואַתְקִנוּ לְמֵיכַל, נַפְקוּ כֻּלְּהוּ לְפוּם מְעַרְתָּא.

אָמַר חַד מִן טַיְיעָן נֵימְרוּ לָן מָארֵי דְּאוֹרַיְיתָא, הַאי קְרָא אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ וַאֲק1ַוְּה וְגוֹ'. כִּי עָשִׂיתָ, מַהוּ כִּי עָשִׂיתָ, וְלָא כְּתִיב מָה. וּכְתִיב כִּי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךָ, וְכִי לְגַבֵּי אָחֳרָא לָאו הוּא טוֹב.

אָמַר רִבִּי חִיָּיא, כִּי עָשִׂיתָ ודַּאי, וּמַה עָשִׂיתָ. לְעוֹלָם. דִּבְגִין הַאי עוֹלָם, דַּעֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאַתְּקַן לֵיהּ, אוֹדֵי בַּר נָשׁ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל יוֹמָא. וַאֲק1ַוְּה שִׁמְךָ כִי טוֹב נְגֶד חֲסִידֶיךָ, הָכִי הוּא ודַּאי, לָקֳבֵל אִינּוּן זַכָּאִין, שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא טוֹב. וְלָא לָקֳבְלֵי חַיָּיבַיָּא, דִּמְבַזִּין לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא וְלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר לֵיהּ, יֵאוֹת הוּא. אֲבָל מִלָּה שְׁמַעְנָא מִבָּתַר כּוֹתָלָא, וּמִסְתָּפֵינָא לְגַלָּאָה. אָמְרוּ לֵיהּ רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי, אֵימָא מִילָּךְ, דְּאוֹרַיְיתָא לָאו אִיהוּ יְרוּתָא לַאֲתַר חַד.

אָמַר לוֹן, יוֹמָא חַד הֲוִינָא אָזִיל לְלוּד, עָאלָנָא לְמָתָא, וְאִסְמַכְנָא גַּרְמָאי בָּתַר כּוֹתָלָא חַד, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הֲוָה בְּהַהוּא בֵּיתָא, וְשָׁמַעְנָא מִפּוּמֵיהּ הַאי קְרָא, אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ. אוֹדְךָ, דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הֲשָׁלוֹם (לקודשא בריך הוא) אֲמָרוֹ, עַל הַהוּא עוֹלָם בַּתְרָאָה, דְּאִיהוּ עֲבַד דְּדָוִד מַלְכָּא אָחִיד בֵּיהּ בְּהַהוּא עוֹלָם, וּבֵיהּ יָרִית מַלְכוּתָא. וַאֲקַּוֶה שִׁמְךָ כִּי טוֹב, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּיִחוּדָא דְּהַאי עָלְמָא דְּאִקְרֵי טוֹב. אֵימָתַי אִקְרֵי טוֹב. נֶגֶד חֲסִידֶיךָ. מַאן אִינּוּן חֲסִידֶיךָ.

אֶלָּא אִית חֶסֶד וְאִית חֶסֶד, ואִלֵּין אִקְרוּן חַסְדֵי דָּוד (ויחי רי"ט, תרומה קס"ט) הַנֶּאֱמָנִים. וְכַד אִלֵּין חַסְדֵּי דָּוִד אִתְמַלְּיָין מֵהַהוּא טִיבוּ דִּנְגִידוּ דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, כְּדֵין אִקְרֵי יְסוֹד טוֹב. כְּדֵין אִשְׁתְּכַח טוֹב לְגַבַּיְיהוּ. דְּהָא (ס"א כד אשתכח כמה דאיהו ביה) כְּמָה דְּאִשְׁתְּכַח דְּאִיהוּ בֵּיהּ, הָכִי אִיהוּ מְבַסָּם לְהַאי עָלְמָא בַּתְרָאָה. וְכֹלָּא אִשְׁתְּכַח בִּבְרָכָה, וְעַל דָּא דָּוִד הֲוָה מְחַכֶּה לְהַאי דַּרְגָּא, דְּנָהִיר לְהַאי עוֹלָם דְּאִיהוּ אָחִיד בֵּיהּ.

מִלִּין אִלֵּין הָכִי שְׁמַעְנָא לוֹן, אֲבָל לָא יְדַעְנָא מַאי הוּא. אָתוּ רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי וְנַשְּׁקוּ לֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, מַאן חָפֵּי עֵינָיךְ בְּעַפְרָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, דְּאַנְתְּ בְּאַתְרָךְ וְאַנְתְּ מַרְעִישׁ טוּרַיָּא עִלָּאֵי, וַאֲפִילּוּ צִפּוֹרֵי שְׁמַיָא וְכֹלָּא חַדָּאן בְּמִלוּלָךְ וַוי לְעָלְמָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא כַּד תִּסְתָּלַּק מִנֵּיהּ.

תּוּ פָּתַח וְאָמַר הַהוּא גַּבְרָא, הָא מִלָּה אָחֳרָא שְׁמַעְנָא מִנֵּיהּ בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, בַּקְּרָא דִּכְתִּיב, (דניאל ט׳:י״ז) וְעַתָּה שְׁמַע אֱלהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחְנוּנָיו וְגוֹ' לְמַעַן אֲדֹנָי. ואָמַר הָכֵי, אִי שְׁמָא דָּא מְעַלְּיָא (נ"א לעילא) מִכֹּלָּא, שַׁפִּיר הוּא, דְּהָכִי אַמְרִין עָבִיד בְּדִיל מַלְכָּא. אֲבָל שְׁמָא דָּא, הָא יְדִיעַ דְּהוּא אֲתַר בֵּי דִּינָא, דְּמִנֵּיהּ נָפִיק דִּינָא לְעָלְמָא. מַאן חָמָא דְּאַמְרִין לְמַלְכָּא, עָבִיד בְּגִין עַבְדְּךָ, אוֹ בְּגִין מִלָּה זְעֵירָא מִנָךְ.

אֶלָּא הָכִי אִצְטְרִיךְ, דִּשְׁמָא דָּא אַתְקִין בֵּיתָא לְמַלְכָּא, וּבֵי מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, וְדָא אָחִיד בְּדָא, בְּגִין דְּאִתְקָשָׁר דָּא בְּדָא. וְכַד מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ, הַאי שְׁמָא לְעֵילָּא קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ. וְדָא הוּא כְּמַאן דְּאָמַר לְמַלְכָּא בְּנֵי בֵּיתָא דָּא, וְהֵיכָלָא דָּא, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּכַחַת מַטְרוֹנִיתָא דְּיָתְבָא לְבַר מֵהֵיכָלָהּ. אוּף הָכָא, (דניאל ט׳:י״ז) וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי. מַאי טַעְמָא לְמַעַן אֲדֹנָי. דְּלָא יִשְׁתְּכַּח לְבַר מִן דִּיוּרֵיהּ.