ספר הזהר, ויקרא לח
Zohar, Vayikra 38 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (משלי ט״ז:כ״ח-כ״ט) אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף. אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן, כְּמָה דְּאַמָרָן, חַיָּיבַיָּא עַבְדֵי פְּגִימוּ לְעֵילָּא. וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, מַפְרִיד אַלוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְדָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
דָּבָר אַחֵר אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן. מַהוּ יְשַׁלַּח. יְשַׁלַּח לְאִינּוּן נְטִיעָן. מָדוֹן: דְּיַנְקָן מִסִּטְרָא דְּדִינָא. וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, כְּמָה דְּאַמָרָן, חַיָּיבַיָּא עַבְדִּין פְּגִימוּ לְעֵילָּא. מַפְרִיד: דְּיִחוּדָא לָא אִשְׁתְּכַח, מַפְרִיד, לְמַטְרוֹנִיתָא מִמַּלְכָּא. וּלְמַלְכָּא מִמַּטְרוֹנִיתָא. וּבְגִין כַּךְ לָא אִקְרֵי אֶחָד, דְּאֶחָד לָא אִקְרֵי, אֶלָּא כַּד אִינּוּן בְּזִוּוּגָא חֲדָא. וַוי לְאִינּוּן חַיָּיבַיָּא דְּעַבְדִין פִּרוּדָא לְעֵילָּא. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּאִינּוּן מְקַיְימָן קִיוּמָא דִּלְעֵילָּא, וְזַכָּאִין אִינּוּן מָארֵיהוֹן דִּתְשׁוּבָה דְּתַיְיבִין כֹּלָּא לְאַתְרַיְיהוּ.
וְעַל דָּא תָּנֵינָן, אֲתַר דְּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה יַתְבֵי, צַדִּיקִים גְּמוּרִים לָא יַתְבֵי בֵּיהּ. מַאי טַעְמָא. אֶלָּא אִינּוּן אִתְתָּקָנוּ בַּאֲתַר עִלָּאָה, בַּאֲתַר דְּשַׁקְיוּ דְּגִּנְתָּא מִשְׁתְּכַח מִתַּמָּן. וְדָא הוּא תְּשׁוּבָה. וְעַל דָּא אִקְרוּן בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה. וְאִלֵּין אִתְתָּקָנוּ בַּאֲתַר אָחֳרָא, דְּאִקְרֵי צַדִּיק.
וְעַל דָּא אִלֵּין יַתְבִין בַּאֲתַר עִלָּאָה, וְאִלֵּין יַתְבִין בַּאֲתַר זוּטְרָא. מַאי טַעְמָא. אִלֵּין תַּיְיבִין מַיָּא לְאַתְרַיְיהוּ, מֵאֲתַר עִלָּאָה דְּנַהֲרָא עֲמִיקָא, עַד הַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי צַדִּיק. וְצַדִּיקִים גְּמוּרִים, נַגְדִּין לוֹן מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִינּוּן יַתְבֵי, לְהַאי עָלְמָא. ועַל דָּא אִלֵּין עִלָּאִין ואִלֵּין תַּתָּאִין. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּמָארֵי תְּשׁוּבָה. וזַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דִּבְגִינֵיהוֹן עָלְמָא מִתְקַיְּימָא.
הֲדָא הוּא דִכְתִיב והָיָה כִּי יֶחטָא ואָשֵׁם וְגוֹ'. מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְגוֹ', דְּהָא בְּגִין דָּא אִסְתַּלָּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכֹּלָּא. כִּבְיָכוֹל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִשְׁתְּכַח בְּקִיּוּמֵיהּ, דְּהָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְפָּרְשָׁא מֵאַתְרָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ירמיהו ז׳:כ״ח) אָבְדָה הָאֱמוּנָה. (ל"ה, קצ"א) מַאי אֱמוּנָה. דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים צ״ב:ג׳) וִאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. אָבְדָה הָאֱמוּנָה כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ירמיהו ט׳:י״א) עַל מַה אָבְדָה הָאָרֶץ, וְכֹלָּא חַד. והָא אוֹקִימְנָא אָבְדָה, ולָא נֶאֱבֶדֶת, ולָא אֲבוּדָה. כְּגַוְונָא דָּא, (ישעיהו נ״ז:א׳) הַצַדִּיק אָבָד, אָבוּד, אוֹ נֶאֱבַד, לָא כְּתִיב, אֶלָּא אָבַד. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב אָבְדָה הָאֱמוּנָה, בְּגִין כַּךְ וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה וְגוֹ'.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
ת״ח באינון עלאי וכו׳: בוא וראה, באלו עליונים, או״א, כתוב בהם אכילה ולא שתיה. מהו הטעם. הוא, כי מי שיש לו נאדות יין, לאכול הוא צריך. ומשום ששם, באו״א עלאין, שורה יין המשומר, ע״כ כתוב בהם אכילה. ובאלו התחתונים זו״ן, הצריכים שקוי, כתוב בהם שתיה, כי כל הנטיעות…