ספר הזהר, וילך ז

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וּבוֹזַי יֵקָלּוּ, מַאן דְּלָא יָדַע לְאוֹקִיר לְמָארֵיהּ, וְלָא אִתְכַּוָּון בְּאָמֵן, דְּתָנֵינָן גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְּבָרֵךְ. וְהָא אוֹקִימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמֵן, מָשִׁיךְ בִּרְכָאן מִמַּבּוּעָא לְמַלְכָּא, וּמִמַּלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא (דא כנסת ישראל). וּבְאַתְוָון גְּלִיפִין דְּרִבִּי אֶלְעָזָר, מֵאָלֶ"ף לְמֵ"ם, וּמִמֵּ"ם לְנוּ"ן. כֵּיוָן דְּמָטוּ בִּרְכָאן לְנוּן, מִתַּמָּן נַגְדִּין וְנָפְקִין בִּרְכָאן לְעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וּמִתְפַּשְּׁטֵי בְּכֹלָּא. וְקָלָא נָפִיק אִתְשַׁקְיוּ מִשַּׁקִיוּתָא דְּבִרְכָן, דְּאַפִּיק פְּלַנְיָא עַבְדָּא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא.

וְכַד יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, מְשַׁמְּרִין לְאָתָבָא אָמֵן, לְכַוְּונָא לִבַּיְיהוּ כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, כַּמָה פִּתְחִין דְּבִרְכָּאן פְּתִיחָן לֵיהּ לְעֵילָּא, כַּמָה טָבָאן מִשְׁתַּכְּחִין בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, כַּמָה חֵדוּ בְּכֹלָּא. מַאי אֲגָר לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל דְּגַרְמִין הַאי. אֲגָר לְהוּ בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. בְּעָלְמָא דֵּין בְּשַׁעֲתָא דְּעָאקִין לְהוּ (לישראל), וּמְצַלָּן צְלוֹתָא קַמֵּי מָארֵיהוֹן, קָלָא מַכְרְזָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, (ישעיהו כ״ו:ב׳) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבוֹא גּוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים אַל תִּקְרֵי אֱמוּנִים, אֶלָּא אֲמֵנִים. פִּתְחוּ שְׁעָרִים, כְּמָה דְּיִשְׂרָאֵל פַּתְחִין לְהוּ תַּרְעִין דְּבִרְכָּאן, כַּךְ הַשְׁתָּא פִּתְחוּ שְׁעָרִים, וְתִתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן מֵאִינּוּן דְּעָאקִין לְהוּ.

הַאי בְּעָלְמָא דֵּין, בְּעָלְמָא דְּאָתֵי מַאי אַגְרַיְיהוּ. דְּכַד יִפּוּק בַּר נָשׁ מֵהַאי עָלְמָא, דְּהֲוָה שׁוֹמֵר לְאָתָבָא אָמֵן. מַאי שׁוֹמֵר. כְּלוֹמַר, נָטִיר הַהִיא בְּרָכָה דְּאָמַר הַהוּא דִּמְבָרֵךְ, וּמְחַכֶּה לֵיהּ לְאָתָבָא אָמֵן, כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ. נִשְׁמָתֵיהּ סַלְּקָא וּמַכְרְזֵי קַמֵּיהּ, פִּתְחוּ שְׁעָרִים קַמֵּיהּ, כְּמָה דְּאִיהוּ הֲוָה פָּתַח תַּרְעִין כָּל יוֹמָא, כַּד הֲוָה שׁוֹמֵר אֱמוּנִים.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאי אָמֵן. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָא אוּקְמוּהָ כֹּלָּא, אָמֵן אִקְרֵי מַבּוּעָא דְּהַהוּא נַחֲלָא דְּנָגִיד, אָמֵן אִקְרֵי, דִּכְתִּיב, (משלי ח׳:ל׳) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן, אַל תִּקְרֵי אָמוֹן, אֶלָּא אָמֵן. קִיּוּמָא דְּכֻלְּהוּ הַהוּא נַחֲלָא (ס"א טלא) דְּנָגִיד וְנָפִיק, אָמֵן אִקְרֵי. דְּתַנְיָא, (תהילים ק״ו:מ״ח) מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, עוֹלָם דִּלְעֵילָּא, עוֹלָם דִּלְתַתָּא. אוּף הָכָא אָמֵן וְאָמֵן, אָמֵן דִּלְעֵילָּא, אָמֵן דִּלְתַּתָּא. אָמֵן קִיוּמָא דְּכֻלְּהוּ, וְהָא אוֹקִימְנָא אָמֵן בְּאִינּוּן אַתְוָון.

רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, אָלֶף עֲמִיקָא דְּבֵירָא דְּכָל בִּרְכָאן מִתַּמָּן נַבְעִין וְנָפְקִין, וּמִשְׁתַּכְחִין. מֵ"ם פְּתוּחָה, נַהֲרָא דְּנָגִיד וְנָפִיק, וְאִקְרֵי מֵ"ם. וְהוּא רָזָא דְּתָנֵינָן, מֵ"ם פְּתוּחָה, מֵ"ם סְתוּמָה. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, (ישעיה ט) לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה.

נוּן פְּשׁוּטָה, כְּלָלָא דִּתְרֵין נוּנִין, נוּן פְּשׁוּטָה, נוּן כְּפוּפָה. נוּן פְּשׁוּטָה כְּלָלָא דְּאָת וָא"ו, כְּלָלָא דְּנוּן כְּפוּפָה (ס"א פשוטה). (ס"א מ"ם פתוחה, כללא דתרין נונין, נון פשוטה, נון כפופה. נון פשוטה כללא דאת וא"ו') בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא אִקְרֵי נוּן וָאו נוּן. וּבְרָזָא דְּמַתְנִיתָא הָכִי תָּאנָא, ו' דְּכַר, ן' פְּשׁוּטָה כְּלָלָא דִּדְכַר וְנוּקְבָּא, נוּן כְּפוּפָה, בִּכְלָלָא דִּפְשׁוּטָה הִיא. וּבְסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, מֵם דְּהָכָא, הִיא נוֹטָרִיקוֹן מֶלֶ"ךְ, וְהַיְינוּ אָמֵן, אָמֵ"ן נוֹטָרִיקוֹן, אֵ"ל מֶ"לֶךְ נֶ"אֱמָן. כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וְשַׁפִּיר הוּא, וְהָא אִתְּמַר.

תָּאנָא, כָּל מַאן דְּשָׁמַע בְּרָכָה מֵהַהוּא דִּמְבָרֵךְ, וְלָא אִתְכְּוָון בְּאָמֵן, עָלֵיהּ נֶאֱמַר וּבוֹזַי יֵקָלּוּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (מלאכי א׳:ו׳) לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי. מַאי עוֹנְשֵׁיהּ. כְּמָה דְּלָא פָּתַח בִּרְכָאן לְעֵילָּא, כַּךְ לָא פַּתְחִין לֵיהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כַּד נָפִיק מֵהַאי עָלְמָא, מַכְרִיזֵי קַמֵּיהּ, וְאַמְרֵי, טְרוּקוּ גַּלֵי קַמֵּיהּ דִּפְלַנְיָיא, וְלָא לִיעוּל, וְלָא תְּקַבְּלוּן לֵיהּ, וַוי לֵיהּ, וַוי לְנִשְׁמָתֵיהּ.