ספר הזהר, ואתחנן כח
Zohar, Vaetchanan 28 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (דברים ו׳:ז׳) וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם וְגוֹ'. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים מ״ה:ו׳) חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים. דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְחַדְּדָא מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא לִבְרֵיהּ, כְּחַרְבָּא דְּאִיהוּ שִׁנָּנָא בִּתְרֵי סִטְרוֹי, בְּגִין דְּיֵיעוּל לֵיהּ חִדוּדָא וְחֶדְוָה (דאורייתא) בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא יִשְׁתְּכַּח לִבֵּיהּ בְּטִפְּשׁוּתָא. וְדִבַּרְתָּ בָּם, כָּל מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, כָּל חַד וְחַד אוֹרְחָא לֵיהּ בִּלְחוֹדוֹי. וְדִבַּרְתָּ בָּם, וּתְדַבֵּר מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאַנְהָגָא גַּרְמֵיהּ בְּהוּ, וּלְאִתְנַהֲגָא גַּרְמֵיהּ, דְּלָא יִסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא.
בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, לְאַנְהָגָא גַּרְמֵיהּ בְּבֵיתֵיהּ בְּאֹרַח מֵישָׁר וּבְאֹרַח תִּקּוּנָא, דְּיִלְפוּן מִנֵּיהּ בְּנֵי בֵּיתֵיהּ לְאַנְהָגָא גַּרְמֵיהּ עִמְּהוֹן בְּנַחַת וּבְחֵידוּ, וְלָא יָטִיל דְּחִילוּ בִּבְנֵי בֵּיתֵיהּ יַתִּיר, וְכָל עוֹבָדוֹי בְּבֵיתֵיהּ בְּאֹרַח תִּקּוּנָא. וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, לְאַנְהָגָא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, וּלְתַקְּנָא גַּרְמֵיהּ בְּהוּ כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, וּלְדַבְּרָא גַּרְמֵיהּ בְּאוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא. וּמַאי אִיהוּ. כְּמָה דְּיַעֲקֹב. לְדוֹרוֹן. לִקְרָבָא. לִצְלוֹתָא. וּצְלוֹתָא בָּעֵי לְצַלָּאָה לְמָארֵיהּ, וְעֵילָּא מִנְּהוֹן מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא.
וּבְשָׁכְבְּךָ, לְדַבְּרָא גַּרְמֵיהּ בִּדְחִילוּ דְּמָארֵיהּ, בִּקְדוּשָּׁה, בַּעֲנָוָה דְּלָא יִשְׁתְּכַח חָצִיף לָקֳבְלֵיהּ דְּמָארֵיהּ. וּבְקוּמֶךָ, לְמֵיהַב תּוּשְׁבְּחָן לְמָארֵיהּ דְּאָתִיב נִשְׁמָתֵיהּ. דְּהָא בְּכַמָּה חִיּוּבִין אִשְׁתְּכַח קַמֵּי מָארֵיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד עִמֵּיהּ חֶסֶד, וְאָתִיב לָהּ לְגוּפֵיהּ. (דברים ו׳:ח׳) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדְכָה. הָא אוּקְמוּהָ, עַל יַד כֵּהָה, וְדָא הוּא שְׂמָאלָא. וּבְסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא אָמַר, עַל יַד כֹּ"ה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית ט״ו:ה׳) כֹּ"ה יִהְיֶה זַרְעֶךָ.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
דהא בשעתא קדמיתא וכו': כי בשעה הראשונה, אחר ששמעו דבור הראשון, מתו. מהו הטעם, משום שכך צריך, כי אילן המות, שהיא המלכות, גרם להם. ואח"כ חזרו לתחיה, וקמו ונתגדלו, דהיינו שהשיגו המוחין דגדלות. ורצה הקב"ה להכניסם. לעץ החיים שהוא ז"א, העומד למעלה מאילן המות ההוא…