ספר הזהר, ואתחנן כה
Zohar, Vaetchanan 25 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →דְּהָכִי אָמַר (רבי שמעון) אַבָּא, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לָא אִשְׁתְּמוֹדָע, אֶלָּא בְּגִין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. שְׁכִינְתָּא לָא מִתְיַישְּׁבָא לְעֵילָּא אֶלָּא עִם תּוֹרָה דִּלְתַּתָּא. דְּכָל זִמְנָא דְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתְּכַח עִמֵּיהּ (דבר נש), יַכְלָא לְמֵיקָם בְּעָלְמָא. (נ"א תורה שבכתב לא אשתמודעא אלא בגין תורה שבעל פה, ותורה שבעל פה לא אשתמודעא אלא מתורה שבכתב, ודאי כלל הצריך לפרט, ופרט הצריך לכלל. שכינתא לא מתיישבא לעילא אלא באורייתא דלתתא. דכל זמנא דאורייתא אשתכחת יכילא למיקם בעלמא) הֲדָא הוּא דִכְתִיב, כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה. עַל הָאֲדָמָה סְתָם. וְאִי לָאו דְּאַפְסִיק מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא לָא יַכְלָא לְמֵיקָם. דִּכְתִּיב, (ירמיהו ט׳:י״ב) עַל מַה אָבְדָה הָאָרֶץ. וּכְתִיב, וַיֹּאמֶר יְיָ' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי.
עַד דַּהֲווֹ יַתְבֵי, מָאִיךְ רִבִּי שִׁמְעוֹן רֵישֵׁיהּ. אָמַר, וַדַּאי הָכִי הוּא וְדָא הוּא רָזָא דְּאַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, וְאוֹקִים קְרָא דָּא, בְּרָזָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, (שמות כ״א:י׳) שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לָא יִגְרָע. וְאִי אִתְמְנָעוּ מִנָהּ, מָה כְּתִיב, וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיהו נ׳:א׳) אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ. וּכְתִיב, (ישעיהו נ״ב:ג׳) חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ. וּמַאן דְּמָנַע אוֹרַיְיתָא מִנָהּ, כְּמַאן דְּנָסַב מָארֵי (ס"א שארה) דְּאִתְּתָא, וּמָנַע לֵיהּ מִנָהּ, דָּא אִשְׁתְּאָרַת כְּאַרְמַלְתָּא, וְלָא אַרְמַלְתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איכה א׳:א׳) הָיְתָה כְּאַלְמָנָה, וְלָא אַלְמָנָה.
יָתְבוּ אִתְעַסְּקוּ בְּאוֹרַיְיתָא, עַד דְּנָהִיר יוֹמָא. בָּתַר דְּנָהִיר יוֹמָא, קָמוּ וְאָזְלוּ. עַד דַּהֲווֹ אָזְלוּ, חָמוּ חַד גְּבָר דְּהֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, וְרֵישֵׁיהּ עָטִיף, קְרִיבוּ גַּבֵּיהּ, וַהֲוָה רָחִישׁ בְּשִׂפְוָותֵיהּ, וְלָא אָתִיב לוֹן מִדִי. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי הַאי אִמְלַךְ בְּמָארֵיהּ. יָתִיב רִבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אֲחָא וְצַלּוּ צְלוֹתָא, וְהַהוּא גְּבַר קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ בַּאֲתָר אַחֲרָא. בָּתַר דְּסִיְּימוּ צְלוֹתָא, אַזְלוּ בְּאָרְחָא, וְהַהוּא גַּבְרָא אִשְׁתְּמִיט מִנַּיְיהוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַאי גַּבְרָא, אוֹ טִפְּשָׁא הוּא, אוֹ אָרְחוֹי לָא מִתְיַשְּׁרָן. אָמַר, נִתְעֲסָק בְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא שַׁעֲתָא הִיא.