ספר הזהר, תרומה סד
Zohar, Terumah 64 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →וּמִגּוֹ דְּאִתְכְּלִילוּ יְמִינָא וּשְׂמָאלָא בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בְּאֹרַח כְּלָל, אִצְטְרִיךְ לְבָתַר לְאַפָּקָא לוֹן בְּאֹרַח פְּרָט, אֲבָל לָאו בְּאֹרַח יִחוּדָא, דְּהָא יִחוּדָא בִּקְרָא קַדְמָאָה אִיהוּ, לְמֶהוֵי יְדוָֹ"ד אֶחָד בִּתְפִלִין דְּרֵישָׁא, וּשְׁמוֹ אֶחָד בִּתְפִלִין דִּדְרוֹעָא, וַהֲוֵי כֹּלָּא חַד. כֵּיוָן דְּיִחוּדָא דָּא אִתְסָדַר כֹּלָּא בִּכְלָלָא מֵרֵישָׁא דִּנְקוּדָה עִלָּאָה, (ס"א דאיהו ראשיתא דכלא) אִצְטְרִיךְ לְבָתַר לְאַתְעֲרָא מֵרִישָׁא (ס"א מרזא) דִּנְהוֹרָא קַדְמָאָה, דְּאִיהוּ רִישָׁא דְּכֹלָּא.
וְאָהַבְתָּ דָּא רֵאשִׁיתָא דִּימִינָא, לְמִרְחַם לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּרְחִימוּ דְּאִתְדַּבְּקוּתָא דִּילֵיהּ, וּמַאן אִיהוּ. (נ"א רחימו דאתער ימינא) יְמִינָא, דְּאִיהוּ אִתְּעַר רְחִימוּ. מַאן דְּרָחִים לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִיהוּ אִתְּעַר יְמִינָא דִּילֵיהּ לְגַבֵּיהּ. וּמְקַבָּל לֵיהּ בִּרְחִימוּ. כָּל מִלִּין דְּעָלְמָא לָא תַּלְיָין אֶלָּא בִּרְעוּתָא, רוּחַ אַמְשִׁיךְ רוּחַ וְאַיְיתֵי רוּחַ וְסִימָנָךְ דָּא (איוב לה) אִם יָשִׁים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסוֹף.
כַּד אַתְעַר בַּר נָשׁ רְחִימוּ לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִתְעֲרוּתָא דִּימִינָא לָא אִתְּעַר, אֶלָּא בִּתְלַת גַּוְונִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (דברים ו׳:ה׳) בְּכָל לְבָבְךָ. וּבְכָל נַפְשְׁךָ. וּבְכָל מְאֹדֶךָ. הָא תְּלַת גַּוְונִין הָכָא. דְּלָא תֵּימָא אוֹ הַאי אוֹ הַאי, דְּהָא לָא כְּתִיב אוֹ בְּכָל לְבָבְךָ, אוֹ בְּכָל נַפְשְׁךָ, אוֹ בְּכָל מְאֹדֶךָ. אֶלָּא כֻּלְּהוּ אִצְטְרִיךְ, לִבָּא וְנַפְשָׁא וּמָמוֹנָא. וּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּעַר יְמִינֵיהּ לְגַבֵּיהּ, וּפָשִׁיט לֵיהּ לָקֳבְלֵיהּ, וּמְקַבְּלָא לֵיהּ.
וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים ק״י:א׳) נְאֻם יְיָ' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי. וְרָזָא דְּהַאי קְרָא, הָא אִתְּעַרְנָא בֵּיהּ, דְּדָוִד מַלְכָּא עַל דַּרְגָּא דִּילֵיהּ קָאָמַר, כַּד אִתְקָשָּׁר בִּימִינָא. תְּלֵיסָר פִּקּוּדִין הָכָא בִּימִינָא, וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ' אֱלֹהֶיךָ, הָא חֲדָא. בְּכָל לְבָבְךָ, תְּרֵין. וּבְכָל נַפְשְׁךָ, ג'. וּבְכָל מְאֹדֶךָ, אַרְבַּע. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, חֲמִשָּׁא. וְדִבַּרְתָּ בָּם, הָא שִׁיתָא. בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, הָא שִׁבְעָה. וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶרֶךְ, תְּמַנְיָא. וּבְשָׁכְבְּךָ, הָא תִּשְׁעָה. וּבְקוּמֶךָ, הָא עֲשָׂרָה. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, הָא חַד סָר. וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ, הָא תְּרֵיסָר. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ, הָא תְּלֵיסָר.
תְּלֵיסָר פִּקּוּדִין אִלֵּין, תַּלְיָין בִּימִינָא, וּשְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ, וּבְכָל זִמְנָא דִּשְׂמָאלָא אִתְעַר, יְמִינָא שָׁארֵי בֵּיהּ בְּרֵישָׁא. וּבְגִין דָּא, אִם יִזְכּוּן, שְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא. וְאִי לָאו, יְמִינָא אִתְכְּלִיל בִּשְׂמָאלָא, וְשַׁלְטָא שְׂמָאלָא. וְסִימָנָא דָּא, אִם בְּרֵישָׁא, כְּגוֹן (ויקרא כ״ו:ג׳) אִם בְּחוּקוֹתַי תֵּלְכוּ. וּבְכָל אֲתָר, שְׂמָאלָא אִתְּעַר בִּרְחִימוּ בְּרָזָא דִּימִינָא, וּלְבָתַר אִתְתָּקַּף דִּינֵיהּ, כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ. וְכַךְ אִצְטְרִיךְ בְּכָל אֲתָר, וְהָא אִתְּעָרוּ חַבְרַיָּיא, בְּהָנֵי מִלִּין. אָתָא רַבִּי חִיָּיא וּנְשָׁקֵיהּ.
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
ואי תימא אי וכו': ואם תאמר, א"כ הרי למדנו, שכל אלו בעלי הסטרא אחרא של רוח הטומאה אינם שולטים בארץ הקדושה וישראל מתעוררים להם בזה, להבריחם, ואסור לעורר אותם לשרות על ארץ הקדושה.