ספר הזהר, תרומה מד
Zohar, Terumah 44 · ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →כָּל גַּוְונִין טָבִין לְחֶלְמָא, בַּר תִּכְלָא, כְּמָה (קל"ט ע"א) דְּאִתְּמַר. בְּגִין דְּאִיהוּ כֻּרְסְיָיא, לְמֵידָן דִּינִין דְּנִשְׁמָתִין. וְהָא הַאי דַּרְגָּא (נ"א חדא) חִוָּורָא אִיהוּ. אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּקַיְּימָא בְּדִינֵי דְּנַפְשָׁאן, כְּדִין אִיהוּ גּוָֹון תִּכְלָא. וְהָא אוֹקִימְנָא.
בְּשַׁעֲתָא דְּחָמֵי בַּר נָשׁ לְהַאי גּוָֹון, אִדְכַּר בַּר נָשׁ לְמֶעְבַּד פִּקּוּדִין דְּמָארֵיהּ. כְּגַוְונָא דִּנְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, בְּשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ חֲמָאן לֵיהּ, הֲווֹ דַּחֲלֵי מִקַּמֵּי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמְנַטְרָן גַּרְמַיְיהוּ מִכָּל חוֹבִין, וּבְשַׁעֲתָא דְּהַהוּא דְּחִילוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סַלְּקָא עָלַיְיהוּ, מִיָּד אִתָּסְיָין. מַאן גָּרִים לוֹן לְדַּחֲלָא מִקָּמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַהוּא נָחָשׁ, הַהִיא רְצוּעָה דְּמִסְתַכְּלָן בָּהּ. אוּף הָכִי תְּכֵלֶת (במדבר ט״ו:ל״ט) וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ'. מֵהַהוּא דְּחִילוּ דִּילֵיהּ, וְעַל דָּא תְּכֵלֶת בְּמַשְׁכְּנָא.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַאי דְּאָמַר מַר תְּכֵלֶת כֻּרְסְיָיא דְּדִינָא אִיהִי, וְכַד אִיהִי קַיְּימָא בְּגַוְונָא דָּא, כְּדֵין אִיהִי כֻּרְסְיָיא לְמֵידָן דִּינֵי נַפְשָׁאן. אֵימָתַי אִיהִי בְּרַחֲמֵי. אָמַר לֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דִּכְרוּבִים מְהַדְרָן אַנְפַּיְיהוּ דָּא עִם דָּא, וּמִסְתַּכְּלָן אַנְפִּין בְּאַנְפִּין. כֵּיוָן דְּאִינּוּן כְּרוּבִים מִסְתַּכְּלָן אַנְפִּין בְּאַנְפִּין כְּדֵין כָּל גַּוְונִין מִתְתַּקְנָן, וְאִתְהַפָּךְ גּוָֹון תִּכְלָא לְגָוְון אַחֲרָא. מִתְהַפָּךְ גּוָֹון יָרוֹק, לְגָוְון זָהָב.
(נ"א חוור) וְעַל דָּא, בְּהִפּוּכָא דִּגְוָונִין, אִתְהַפַּךְ מִדִּינָא לְרַחֲמֵי, וְכֵן מֵרַחֲמֵי לְדִינָא, וְכֹלָּא בְּהִפּוּכָא דִּגְוָונִין. כְּמָה דִּמְסַדְרִין יִשְׂרָאֵל תִּקּוּנַיְיהוּ לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָכִי קַיָּימָא כֹּלָּא, וְהָכִי אִתְסָדַר. וְעַל דָּא כְּתִיב (ישעיהו מ״ט:ג׳) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, בְּאִינּוּן גַּוְונִין דִּכְלִילָן דָּא בְּדָא, שְׁפִירוּ דְּכֻלְּהוּ. (חסר כאן)
Meforshim on this section
- הסולם על ספר הזהר Sulam on Zohar
וכרוזא נפיק ואמר וכו': וכרוז יוצא, ואומר, אשריכם עם קדוש שעושים טוב, דהיינו שגורמים יחוד היסוד שנקרא טוב, לפני הקב"ה. וזה סוד, והטוב בעיניך עשיתי, שפירושו, שסמך גאולה לתפלה. משום שבשעה ההוא שמגיעים לתהלות לאל עליון, שאז עולה צבע ההוא, נצח, על ראש החדר, נתעורר…