ספר הזהר, תזריע כ

כְּמָה דְּעוֹנְשָׁא דְּהַאי בַּר נָשׁ בְּגִין מִלָּה בִּישָׁא. כַּךְ עוֹנְשֵׁיהּ בְּגִין מִלָּה טָבָא, דְּקָאתֵי לִידֵיהּ, וְיָכִיל לְמַלְּלָא, וְלָא מַלִּיל. בְּגִין דְּפָגִים לְהַהוּא רוּחָא מְמַלְּלָא, דְּהִיא אִתְתְּקָנַת לְמַלְּלָא לְעֵילָּא, וּלְמַלְּלָא לְתַתָּא, וְכֹלָּא בִּקְדוּשָּׁה. כָּל שֶׁכֵּן אִי עַמָּא אַזְלִין בְּאוֹרְחָא עֲקִימָא, וְהוּא יָכִיל לְמַלְּלָא לְהוּ וּלְאוֹכָחָא לְהוּ, וְשָׁתִיק וְלָא מַלִּיל, כַּמָה דַּאֲמֵינָא דִּכְתִּיב, נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר. נֶעְכָּר בְּמַכְתְּשִׁין דִּמְסָאֲבוּתָא, וְדָא הוּא דְּאָמַר דָּוִד מַלְכָּא אַלְקֵי בְּהַאי, וְאִתְפְּנֵי מִנֵּיהּ, דִּכְתִּיב, (תהילים כ״ה:ט״ז) פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי. מַהוּ פְּנֵה אֵלַי. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (במדבר י״ב:י׳) וַיִּפֶן אַהֲרֹן. נַחְתּוּ רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי, וּנְשָּׁקוּהוּ. אִזְדָּוָּוגוּ כַּחֲדָא כָּל הַהוּא אוֹרְחָא, קָרָא רִבִּי חִיָּיא עָלַיְיהוּ, (משלי ד׳:י״ח) וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם.

(ויקרא י״ג:ט׳) נֶגַע צָרָעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הַאי נֶגַע, כָּל גַּוְונִין דִּילֵיהּ אִתְּעֲרוּ בְּהוּ חַבְרַיָּיא, וְכַהֲנָא הֲוָה יָדַע בְּהוּ לְדַכְיָא וּלְמְסָאֲבָא, הֲוָה יָדַע, אִינּוּן דַּהֲווֹ יִסּוּרִין דִּרְחִימוּתָא, אוֹ אִינּוּן דְּאִשְׁתְּכָחוּ בְּמַאן דְּמָאִיס בֵּיהּ מָארֵיהּ וְרָחִיק בֵּיהּ, דְּהָא לְפוּם אָרְחוֹי דְּבַּר נָשׁ גָּרִים נֶגַע בְּעָלְמָא.

כְּתִיב (תהילים קמ״א:ד׳) אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִילוֹת בְּרֶשַׁע, מִכָּאן תָּנֵינָן בְּאָרְחָא דְּבַּר נָשׁ בָּעֵי לְמֵיהַךְ בָּהּ מַדְבְּרִין לֵיהּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, הַאי קְרָא קַשְׁיָא, וְכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְטֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמֵהַךְ בְּאֹרַח חַטָּאָה, וּלְמֶעְבַּד עוֹבָדִין בִּישִׁין, אִי הָכִי לֵית דִּינָא בְּעָלְמָא דָּא, וְלָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְאוֹרַיְיתָא לָא אִתְתְּקָנַת, דִּכְתִּיב בָּהּ אִם תִּשְׁמַע וְאִם לֹא תִּשְׁמַע.

אֶלָּא דָּוִד אַזְהַר לְלִבֵּיהּ, לְדַבְּרָא לֵיהּ בְּאוֹרַח קְשׁוֹט, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים ד׳:ל״ט) וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ. מַאי וַהֲשֵׁבוֹתָ. אֶלָּא זִמְנָא חַד, וּתְרֵין, וּתְלַת, לְאַהְדָרָא לָקֳבְלֵיהּ, וּלְדַבְּרָא, וּלְאַזְהָרָא לֵיהּ. וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ, אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע, לְלִבֵּיהּ קָאָמַר דָּוִד (כלומר) אַל תַּט לְפוּם אוֹרְחוֹי דְּבַּר נָשׁ (נ"א והכי קאמר ליה, לבי, אל תט לדבר רע) דְּהָא דָּבָר רָע גָּרִים נֶגַע בְּעָלְמָא, וְדִינָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא, וְהַיְינוּ נֶגַע צָרַעַת.

נֶגַע צָרַעַת, הָא אִתְּעֲרוּ חַבְרַיָּיא, אֲבָל צָרַעַת כְּתַרְגּוּמוֹ, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאי כְּתַרְגּוּמוֹ. סְגִירוּ, דְּסָגִיר וְלָא פָּתַח, וְכַד סָגִיר הוּא וְלָא פָּתַח, נֶגַע הוּא דְּאִקְּרֵי. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, דְּלָא מִסְתַּפְּקִין אֲבָהָן, כָּל שֶׁכֵּן בְּנִין. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם, בָּאָדָם מַמָּשׁ, וּמִכָּאן נָחִית לְמַאן דְּנָחִית, אִשְׁתְּכַח נֶגַע לְכֹלָּא, מֵהַהוּא סְגִירוּ.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, וַדַּאי דָּא הוּא רָזָא דְּמִלָּה, דִּכְתִּיב, (איכה ב׳:ז׳) נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דִּבְנֵי עָלְמָא גָּרְמוּ הַאי, דִּכְתִּיב, (במדבר י״ט:כ׳) אֶת מִקְדַּשׁ יְיָ' טִמֵּא, טִמֵּא מַמָּשׁ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, טִמֵּא, מִשּׁוּם דְּאִסְתַּלְקַת (שכינתא מניה) מַאן דְּאִסְתַּלָּק, וְחִוְיָא תַּקִּיפָא שַׁרְיָא, וְאָטִיל זוּהֲמָא, וְסָאִיב לְמַאן דְּסָאִיב, וְכֻלְּהוּ בְּגִין חוֹבֵי עָלְמָא.