ספר הזהר, תזריע יח

פָּתַח וְאָמַר (קהלת ז׳:ט״ו) אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי יֵשׁ צַדִּיק אוֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ. הַאי קְרָא אוֹלִיפְנָא בֵּי רִבִּי דּוֹסְתָּאי סָבָא, דְּהֲוָה אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרִבִּי יֵיסָא סָבָא. אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי, וְכִי שְׁלֹמֹה מַלְכָּא דְּהֲוָה חַכִּים עַל כֹּלָּא, אֵיךְ אָמַר הָכִי דְּאִיהוּ חָמָא כֹּלָּא בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ אָזִיל בַּחֲשׁוֹכֵי עָלְמָא דְּהָא כָּל מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בַּחֲשׁוֹכֵי עָלְמָא, לָא חָמֵי מִדִי, וְלָא יָדַע מִדִי.

אֶלָּא הָכִי אִתְּמַר, בְּיוֹמוֹי דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, קַיְּימָא סִיהֲרָא בְּאַשְׁלְמוּתָא, וְאִתְחַכָּם שְׁלֹמֹה עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא, וּכְדֵין חָמָא כֹּלָּא, וְיָדַע כֹּלָּא. וּמַאי חָמָא. חָמָא כֹּ"ל, דְּלָא אַעְדֵּי מִן סִיהֲרָא. וַהֲוָה נָהִיר לָהּ שִׁמְשָׁא (ס"א ליה כשמשא). הֲדָא הוּא דִכְתִיב אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי. מַאן הֶבְלִי. דָּא סִיהֲרָא דְּאִתְכְּלִילַת מִן כֹּלָּא, מִן מַיָּא וְאֶשָּׁא וְרוּחָא כַּחֲדָא. כְּהֶבֶל דְּנָפִיק מִן פּוּמָא, דְּכָלִיל מִכֹּלָּא.

וְהוּא חָמָא כֹּ"ל, בְּהַהוּא הֶבֶל דִּילֵיהּ, דְּאָחִיד בֵּיהּ. יֵשׁ צַדִּיק אוֹבֵד בְּצִדְקוֹ, תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּאַסְגִּיאוּ זַכָּאִין בְּעָלְמָא, הַאי כֹּ"ל לָא אַעְדֵּי מִן סִיהֲרָא לְעָלְמִין, וְהַאי כֹּ"ל נָטַל כָּל מְשַׁח וּרְבוּ וְחֵדוּ דִּלְעֵילָּא, וְאִתְמְלֵּי (ס"א ידוי ורוי) וְחַדֵּי וְרַבֵּי, בְּגִין לְאִזְדַּוְּוגָא בְּסִיהֲרָא, וְהוּא רָוַוח בְּגִינָהּ.

וּבְזִמְנָא דְּאַסְגִּיאוּ חַיָּיבִין בְּעָלְמָא, וְסִיהֲרָא אִתְחַשְּׁכַת, כְּדֵין צַדִּיק אוֹבֵד בְּצִדְקוֹ, צַדִיק נֶאֱבַד לָא כְּתִיב, אֶלָּא צַדִּיק אוֹבֵד, דְּהָא לָא אִתְחֲזֵי (נ"א אתחבר) בְּסִיהֲרָא, וְלָא נָטִיל מְשַׁח וּרְבוּ וְחֵדוּ לְמַלְיָּא לָהּ, וּלְאִזְדַּוְּוגָא עִמָּהּ. וְעַל דָּא צַדִיק אוֹבֵד, בְּצִדְקוֹ, דָּא סִיהֲרָא, דִּבְגִין סִיהֲרָא דְּלָא אִשְׁתְּכַחַת לְאִזְדַּוְּוגָא עִמֵּיהּ, הוּא אָבִיד, דְּלָא שָׁאִיב מֵחֵידוּ כְּמָה דְּהֲוָה עָבִיד. וּכְדֵין כָּל סְטָר שְׂמָאלָא אִתְּעַר, וְחַיָּיבִין מַאֲרִיכִין בְּשַׁלְוָה בְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ. מַאי בְּרָעָתוֹ בְּהַהוּא סְטָר (נ"א בההיא רעה) דְּאִתְדְּבַק בֵּיהּ.

תּוּ יֵשׁ צַדִּיק אוֹבֵד בְּצִדְקוֹ, דְּכַד חַיָּיבִין סְגִיאוּ בְּעָלְמָא, וְדִינָא תַּלְיָא (בחובייהו) צַדִּיק אוֹבֵד בְּצִדְקוֹ, אִיהוּ אִתְּפַס בְּחוֹבַיְיהוּ, כְּגוֹן אַבָּא דְּאִתְפַּס בְּחוֹבַיְיהוּ דִּבְנֵי מָאתֵיהּ, דַּהֲווֹ כֻּלְּהוּ חֲצִיפִין (לגביה), וְהוּא לָא אַסְהִיד בְּהוּ וְלָא אַכְסִיף לְהוּ לְעָלְמִין, וּמָחֵי בִּידָן, דְּלָא נִתְגְּרֵי בְּהוּ בְּרַשִׁיעַיָּא (נ"א ולא מחי בידיהון דלא מתגרו בהו). וַהֲוָה אָמַר לָן, (תהילים ל״ז:א׳) לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי עַוְלָה. אָמַר אֲבוּי, וַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַעְנִישׁ לִי בְּדָא, דְּהָא הֲוָה רְשׁוּ בִּידִי לִמְחֳאָה בִּידַיְיהוּ, וְלָא עֲבָדִית, וְלָא אַכְסִיפְנָא (נ"א אוכיחנא) לְהוּ, לָא בִּטְמִירוּ, וְלָא בְּאִתְגַּלְיָא.

תּוּ פָּתַח בְּרֵיהּ אָחֳרָא וְאָמַר, (בראשית ב׳:ז׳) וַיִּיצֶר יְיָ' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וְגוֹ'. וַיִּיצֶר יְיָ' אֱלֹהִים, בִּתְרֵי יוֹדִין, בִּתְרֵין יִצְרִין, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע, חַד לָקֳבֵל מַיָּא, וְחַד לָקֳבֵל אֶשָּׁא. יְיָ' אֱלֹהִים, שֵׁם מָלֵא. אֶת הָאָדָם, כָּלִיל דְּכַר וְנוּקְבָּא. עָפָר מִן הָאֲדָמָה, דָּא עַפְרָא דְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, דְּמִתַּמָּן אִתְבְּרֵי, וְהוּא אֲתַר דְּבֵי מַקְדְּשָׁא.